וימתקו המים/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

מים מרים הופכים למתוקים? מי מרה- סמל לכל מציאות חיינו

כב וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר, וְלֹא מָצְאוּ מָיִם:
כג וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה, כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ, מָרָה:
כד וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, מַה נִּשְׁתֶּה: כה וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם,
   וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ:
                                                      (שמות ט"ו, כב-כה)

א. המפגש הראשון עם החרות[עריכה]

מיד לאחר קריעת ים סוף בני ישראל הגיעו למרה. הם מצאו שם באר מים. אולם אלו היו מרים. לכן קראו למקום "מרה". לא פלא, אם אין מים, בני ישראל מגיבים בהתאם: "וילנו העם על משה לאמר מה נשתה?" אין זה כי אם טבעי. אי אפשר בלי מים. משה מגיב מיד. הוא מתפלל ונענה מיד. ה' מורה למשה פיתרון פשוט. "וירהו ה' עץ". ה' אומר למשה לקחת עץ ולהשליך למים. משה עושה כדבר ה': "וישלך אל המים וימתקו המים".
ראשית, נשים לב לזמן האירוע. מתי בני ישראל הגיעו למרה? ממש בסמיכות ליציאת מצרים. מיד לאחר קריעת ים סוף. מה מיוחד ברגעים אלו? זהו המפגש הראשון עם החרות. זו המשמעות של הרגעים האלה. זו המשמעות של כל פרשת מרה. זוהי "המתנה" הראשונה שהעם קיבל מיד עם היותו עם בן חורין.
השאלה הגדולה היא- למה? למה המפגש הראשון עם החרות היא מציאות של באר מים מרים?! ובכן צריך להסתכל על כל המהלך של יציאת מצרים. בורא עולם קורא הדורות מראש, מוציא את עמו- נחלתו ממצרים. הקב"ה יוצר עם. יש כאן תהליך שימשך 40 שנה, רק שלב א'. יש כאן מהלך ארוך של בניית עם, בניית גוי קדוש וממלכת כהנים. עם שנבנה על תשתית של אמונה וידיעת ה', אמונה שתחזיק מעמד לדורי דורות.
הקב"ה החליט שהשיעור הראשון של העם יהיה: התמודדות עם משבר והיציאה למרחב. אך זאת תוך כדי הוצאת המתוק מהמר.
בכוונה הקב"ה מפגיש את העם מיד עם יציאתו לחרות עם מצב של "מרה". השיעור הראשון שמקבל העם שזה עתה קיבל את חירותו: חירות זו התמודדות. החיים באשר הם, אלה מצבים של קשיים שצריך לפתור. החיים באשר הם- הם מציאות סבוכה, בעייתית, קשה ואפילו מרה. ואתה צריך לפעול, להתמודד, ליישר, לתקן, ולהפוך את "מרה" למתוק. במפגש עם מרה בני ישראל למדו להפוך את המים המרים למים מתוקים. והשיעור לחיים: להפוך כל מציאות קשה למתוקה. להוציא מכל מציאות מרה את המתוק שבה.
לסיכום, אדם מקבל מציאות. והוא אמור לעשות אותה מתוקה. המציאות שאנו מקבלים אינה אמורה להיות גן עדן. אנחנו אמורים לעשות אותה לגן עדן.


ב. מציאות לא מחליפים- מתמודדים[עריכה]

באירוע שבמרה היו לכאורה שתי דרכים לפתרון הבעיה. דרך ראשונה להחליף את הבאר. דרך שנייה לתקן את הבאר הקיימת. ואכן הדרך השניה היא שנבחרה. לכאורה, האפשרות היותר פשוטה היא לחפש באר אחרת.
יש דרך קצרה שהיא ארוכה. ויש דרך ארוכה שהיא קצרה. התורה מנחה אותנו לבחור את הדרך הארוכה שהיא קצרה. התורה מורה לנו, כשיש בעיה- צריך להתמודד. כשיש בעיה לא מחפשים לברוח ממנה. כשיש משבר צריך להתמודד אתו. כשיש מציאות קשה צריך להתמודד ולפתור אותה ולא להחליף את המציאות.
אם המציאות קשה, אם קיבלנו בעיה, הרי קיבלנו אתגר. קיבלנו מציאות ומתברר שהיא מרה... קיבלנו מציאות וזה לא בדיוק מה שתכננו... בניגוד לציפיות. מה עושים? מתמודדים! כך לימדה אותנו התורה בפרשת מרה. פועלים לתיקון המציאות. את המציאות לא מחליפים, אלא מתמודדים ומתקנים אותה.
בשביל לפתור בעיות צריך לעבוד. מי שמנסה "להחליף" את המציאות, פירושו- לברוח מן המציאות. כשיש קושי או בעיה, לא מתחמקים ולא בורחים.
אם תברח מבעיות ותלך למקום אחר. שם תמצא בעיות אחרות. ושוב שם תנסה לברוח מהבעיות ולא לפתור. כל פעם שאתה נפגש עם בעיה ועם משבר ולא מתמודד, יקשה עליך בפעם הבאה עוד יותר. כי אין לך ניסיון בהתמודדות. להיפך, צברת ניסיון בבריחה מהתמודדות. לעומת זאת, כל פעם שתתמודד ותפתור את הבעיות הניצבות מולך, אתה צובר לך ניסיון חיובי לפעם הבאה. ממילא בפעם הבאה יהיה לך יותר קל.



ג. למצוא את העץ המתאים[עריכה]

"וירהו ה' עץ". הקב"ה הדריך את משה ל"חומר הממתיק"- עץ. ובאמצעות העץ הזה הומתקו המים. העץ הוא סמל לתורה. התורה היא עץ החיים. וכדברי החכם: "עץ חיים היא למחזיקים בה..." (משלי ג', יח). גם הפועל "ויֹרהו" מהשורש של המילה תורה. כלומר, פרשת מרה באה ללמדנו שבאר מים מרים ממתיקים על ידי "עץ החיים" הוא התורה. פרשת מרה היא סמל לקשיים בחיים. הווי אומר: אם יש קושי, אם יש בעיה, יש משבר, צריך להיעזר בעץ החיים. כלומר, צריך להשתמש בתורה.
כידוע התורה היא תורת חיים. היא מכוונת אותנו לחיות נכון. היא היא ספר "הוראות היצרן". רק בהדרכת התורה אפשר לעבור את נפתולי החיים ולמצוא שהם מתוקים. התורה היא העץ הנכון, שמשליכים לבאר המים המרים, ובכך הופכים המים למתוקים.
החיים מורכבים וסבוכים. לא קל להתמודד עם הקשיים של החיים. החיים זו המכונה הכי מורכבת. כאשר זו מתקלקלת, חובה לפנות ליצרן. הוא ינחה אותנו ל"ספר הוראות היצרן". הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם. כלומר, רק התורה תנחה אותנו בחיים ובעולם.
חבל "להמציא את הגלגל" מחדש. כבר המציאו אותו. לא יעלה על הדעת, שיבוא כיום מהנדס חכם, ככל שיהיה, ויבנה מטוס כשהוא מתעלם מכל הידע הקיים.
התורה קיימת כ- 3500 שנה. עם ישראל מלווה את התורה ומתלווה אליה מאז ועד היום. התורה התאימה את עצמה למציאות המתחדשת (תורה שבעל פה). התורה היא תורת חיים. היא עץ החיים. עלינו להתמצא יותר ויותר בספר "הוראות היצרן". עלינו ללמוד יותר ויותר את התורה. רק כך נוכל להמתיק כל באר מים מרים. רק על ידי התורה נוכל להתמודד עם כל קושי ובעיה שהחיים מאתגרים אותנו. ורק כך נוכל להוציא את הדבש מכל עוקץ.

ד. סיוע מבחוץ[עריכה]

נחזור לסיפור שקרה במרה. בני ישראל נתקלו בבעיה קשה. אין מים לשתות. המים בבאר מרִים. העם לא הצליח לפתור את הבעיה בכוחות עצמו. הם פנו לעזרה, הם פנו למשה רבינו. משה פתר את הבעיה בדרכו שלו. התפלל לה' וה' כיוון אותו לפיתרון.
נראה לאמר שפרשת מרה מלמדת אותנו יסוד נוסף בהתמודדות ובמשברים. לפעמים צריך עזרה מבחוץ. האדם כשלעצמו לפעמים חסר סיכוי להתמודד בכוחות עצמו. רק סיוע מבחוץ יושיע אותו.
אכן במציאות היומיומית אנו נתקלים בקשיים. לא תמיד אנו מצליחים בכוחות עצמנו. אלה הם החיים. זוהי מציאות החיים האמיתית. אין מנוס ולא כדאי להתעלם מכך. הסיוע מבחוץ, סיוע של גורם נוסף לפעמים הכרחי ומחוייב המציאות, כדברי הגמרא: "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" (סנהדרין צ"ה ע"א) .