וחלשה היא אלמת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

וחלשה היא אומתי
וגוויתהּ רפה,
ורוחה מתנודד
כקנה במים,
ונשמתה בקִרבּהּ
כשְחקים חזקה.

יודעת היא את ערכה
וסגולת חייה,
לועגת היא
לכל מציקיה,
גם בעת לפניהם תתרפס
יודעת היא את חוסנה
שהוא לָעַד עומד.

ויודעת היא גבורת צורריה
שהוא אך צֵל עובר,
גיבורה היא כִּכְּפירה
בעת יֵחָם לבבהּ,
אמיצה כלביאה
בהילחמה בעד גוריה.


(תרע"ב-תרע"ג)