וגם ההד נדם (רחל)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

וְגַם הַהֵד נָדַם\רחל בלובשטיין[עריכה]

וְגַם הַהֵד נָדַם... וְלֹא שָׂרַד מְאוּם
מֵהַזָּהָב הַטּוֹב שֶׁל מִכְמַנֵּי עָבָר.
עַתָּה אֶבְיוֹן הַלֵּב, עַתָּה הַלֵּב עָגוּם,
עַתָּה הוּא קַר.

וְאֵיךְ יִחְיֶה אָדָם? וְאֵיךְ יוּכַל לָהֶם,
לְבִעוּתֵי הֹוֶה וּלְרֹגֶז הַבָּאוֹת,
בְּאֵין לוֹ כְּנַף-מַחְסֶה, בְּאֵין לוֹ חֵיק-הָאֵם
שֶׁל זִכְרוֹנוֹת?

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).