ואולי לא היו הדברים

לא מנוקד

ואולי לא היו הדברים מעולם,
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזעת-אפי?

מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר?

מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתום
של כינרת שלי... הוי, כינרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום?

מנוקד

וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְבָרִים מֵעוֹלָם,
אוּלַי
מֵעוֹלָם לֹא הִשְכַּמְתִּי עִם שַחַר לַגָן,
לְעָבְדוֹ בְּזֵעַת-אַפָּי?

מֵעוֹלָם, בְּיָמִים אֲרֻכִּים וְיוֹקְדִים
שֶל קָצִיר,
בִּמְרוֹמֵי עֲגָלָה עֲמוּסַת אֲלֻמוֹת
לֹא נָתַתִּי קוֹלִי בְּשִיר?

מֵעוֹלָם לֹא טָהַרְתִּי בִּתְכֵלֶת שוֹקְטָה
וּבְתֹם
שֶל כִּנֶרֶת שֶלִי... הוֹי, כִּנֶרֶת שֶלִי,
הֶהָיִית, אוֹ חָלַמְתִּי חֲלוֹם?

מאת רחל המשוררת