השתפכות הנפש/ק
לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת כָּל הַיִּסּוּרִים וְהַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם הַכֹּל הוּא לְטוֹבָתוֹ אוֹ לְזַכּוֹתוֹ עַל יָדָם לְחַיִּים נִצְחִיִּים אוֹ כְּדֵי שֶׁיִּנָּצֵל עַל־יְדֵי־זֶה מִצָּרוֹת יוֹתֵר גְּדוֹלוֹת כַּיָּדוּעַ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לוֹמַר 'כָּל מַה דְּעָבֵד רַחֲמָנָא לְטָב עָבֵד', אִם כֵּן לָמָּה הִזְהִירוּ אוֹתָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְהִתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו וְחֶסְרוֹנוֹתָיו אַךְ בֶּאֱמֶת אַף־עַל־פִּי־כֵן הָאָדָם צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל עַל כָּל חֶסְרוֹנוֹתָיו. כִּי קֹדֶם שֶׁמִּתְפַּלֵּל הָאָדָם בְּוַדַּאי הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה כָּל מַה שֶּׁבָּא עַל הָאָדָם וַאֲפִלּוּ יִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם, כִּי אֵין לוֹ עֲדַיִן כֵּלִים וְצִנּוֹרוֹת לְקַבֵּל עַל יָדָם שֶׁפַע הַחֶסֶד, וְאִם יֵרֵד הַחֶסֶד קֹדֶם תִּקּוּנֵי הַכֵּלִים יִהְיוּ בִּבְחִינַת רִבּוּי הַשֶּׁמֶן הַגּוֹרֵם כִּבּוּי הַנֵּר וְאָז הַחֶסֶד נִתְהַפֵּךְ לְדִין קָשֶׁה חַס וְשָׁלוֹם, וְיוּכַל לָבוֹא לוֹ עַל־יְדֵי־זֶה הֶזֵּק וְהֶפְסֵד חַס וְשָׁלוֹם, מִמָּקוֹם אַחֵר. וְעַל כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְפַּלֵּל עַל חֶסְרוֹנוֹתָיו אָז הֵם לוֹ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה. אֲבָל עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה מַמְתִּיק הַדִּינִים וּמְתַקֵּן כֵּלִים וְצִנּוֹרוֹת לְקַבֵּל עַל יָדָם שֶׁפַע הַחֶסֶד כִּי עִקַּר תִּקּוּנֵי הַכֵּלִים הוּא עַל־יְדֵי תְּפִלָּה (עַיֵּן פְּנִים) וְאָז דַּיְקָא אַחַר שֶׁהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי תָּבוֹא לוֹ הַשֶּׁפַע בָּנֵי חַיֵּי וּמְזוֹנֵי וּבְרִיאוּת הַגּוּף בְּאֵין מַחְסוֹר דָּבָר רַק לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה, בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ הַשֶּׁפַע כְּלָל מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִתַּקְּנוּ עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה כֵּלִים וְצִנּוֹרוֹת לְקַבֵּל עַל יָדָם שֶׁפַע הַחֶסֶד (שָׁם, הִלְכוֹת מִילָה הֲלָכָה ה'):