השתפכות הנפש/פו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: גְּאֻלָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק אֲבָל גְּאֻלָּה אַחֲרוֹנָה לֹא יִהְיֶה אַחֲרֶיהָ הֶפְסֵק. כִּי גְּאֻלָּה רִאשׁוֹנָה הוּא בְּחִינַת תּוֹרָה, כִּי אָז זָכוּ יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה. וּגְאֻלָּה אַחֲרוֹנָה הוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁזֶּה עִקַּר בְּחִינַת דָּוִד וּמָשִׁיחַ. זֶה כָּל עִנְיַן הַחֲמִשָּׁה סְפָרִים שֶׁבַּתְּהִלִּים שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה כִּי כָּל תְּפִלּוֹתָיו שֶׁל דָּוִד שֶׁהוּא סֵפֶר תְּהִלִּים שֶׁכָּלוּל מִכָּל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל הַכֹּל הוּא רַק בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה בִּשְׁלֵמוּת, וְרַק עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה שֶׁאֵין אַחֲרֶיהָ גָּלוּת (שָׁם):