לדלג לתוכן

השתפכות הנפש/עט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



הָאָדָם צָרִיךְ לֵידַע עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵדַע וְיַאֲמִין, שֶׁמִּצַּד רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ הוּא קָרוֹב מְאֹד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד אֲפִלּוּ לְהָרְחוֹקִים מְאֹד. וְהָעִקָּר עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר. כִּי עַל־יְדֵי הַדִּבּוּר אָנוּ יְכוֹלִין לִקְרוֹת אוֹתוֹ מֵרָחוֹק מְאֹד וְהוּא מִתְקָרֵב אֵלֵינוּ עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קָרוֹב ה' לְכָל קוֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת", וּכְתִיב: "וּמִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרוֹבִים אֵלָיו כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו". וְזֶה בְּחִינַת: "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם" בְּחִינַת הַדִּבּוּר, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִים לִבְחִינַת: "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" בְּחִינַת הַהִתְרַחֲקוּת וְהַהִתְקָרְבוּת הַנַּ"ל. שֶׁיֵּדַע בֶּאֱמֶת הַהִתְרַחֲקוּת מִצַּד עַצְמוֹ וְהַהִתְקָרְבוּת מִצַּד רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁנּוֹתֵן לִבּוֹ לְדַקְדֵּק וּלְהָבִין פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת שֶׁל הַמִּקְרָא הַזֶּה. בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם יוּכַל לְהָבִין מִזֶּה עֵצוֹת אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּעִנְיַן הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ שֶׁזֶּה עִקַּר הַתִּקּוּן לְעִנְיַן רָחוֹק וְקָרוֹב הַנַּ"ל. כִּי עַל־יְדֵי הַשִּׂיחָה הַנַּ"ל יוּכַל לְפָרֵשׁ וְלָשִׂיחַ הַכֹּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפָרֵשׁ בְּשִׂיחָתוֹ עֹצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁיִּזְכֹּר עֹצֶם רִבּוּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ בְּלִי שִׁעוּר כַּאֲשֶׁר גִּלּוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. אֲבָל עַל פִּי רֹב הַשִּׂיחָה הַנַּ"ל בְּעַצְמָהּ קָשָׁה מְאֹד כִּי מֵעֹצֶם הִתְרַחֲקוּתוֹ אֵין לוֹ דִּבּוּרִים לְדַבֵּר כְּלָל. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה. אֲבָל כְּבָר הִזְהִירוּ לָנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת לִנְהֹג הַנְהָגָה זֹאת בְּכָל יוֹם. כִּי הַהֲכָנָה וְהָרָצוֹן לְבַד שֶׁמֵּכִין אֶת עַצְמוֹ וְרוֹצֶה לְדַבֵּר רַק שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר גַּם זֶה יָקָר מְאֹד אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ (וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב לְעֵיל אוֹת ב'). וְאִם יִהְיֶה חָזָק בָּזֶה הַרְבֵּה בְּוַדַּאי יַעֲזֹר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיִבְרָא לוֹ דִּבּוּרִים בִּבְחִינַת: "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם", בּוֹרֵא מַמָּשׁ. כִּי הַדִּבּוּרִים הַבָּאִים לְהָאָדָם הֵם בְּחִינַת בְּרִיאָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ. כִּי בְּוַדַּאי הוּא רָחוֹק מִדִּבּוּרִים מְאֹד מֵחֲמַת הִתְרַחֲקוּתוֹ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֲבָל כְּשֶׁהוּא חָזָק בַּעֲבוֹדָה זֹאת וּמֵכִין עַצְמוֹ לְדַבֵּר וְלָשִׂיחַ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וְחָזָק בָּזֶה אֵיזֶה שָׁעָה בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים חֲזָקִים, אָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹזְרוֹ וְשׁוֹלֵחַ לוֹ דִּבּוּרִים לְתוֹךְ פִּיו שֶׁהֵם בְּחִינַת בְּרִיאָה חֲדָשָׁה מַמָּשׁ. שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו בָּרָא לוֹ דִּבּוּרִים וְהִזְמִינָם לְתוֹךְ פִּיו. בִּבְחִינַת: "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם", בּוֹרֵא דַּיְקָא. וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכֶה לִבְחִינַת שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: לָאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֶה לָשׁוֹן, שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לְהַעֲרִיךְ לִבּוֹ, הַיְנוּ בְּחִינַת הַהֲכָנָה הַנַּ"ל וְאָז הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ דִּבּוּרִים לְתוֹךְ פִּיו בִּבְחִינַת וּמֵה' מַעֲנֶה לָשׁוֹן. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וְכוּ', שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, כִּבְיָכוֹל, פּוֹתֵחַ לוֹ אֶת שְׂפָתָיו לְדַבֵּר וְלָשִׂיחַ אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבוֹ. כִּי הַכֹּל מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ רַק הָאָדָם צָרִיךְ לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ בִּרְצוֹנוֹת וְכִסּוּפִים קְדוֹשִׁים וְה' יַעְזְרוֹ לְדַבֵּר וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ כָּרָאוּי בִּשְׁלֵמוּת (שָׁם, הִלְכוֹת שִׁלּוּחַ הַקֵּן הֲלָכָה ה'). וְעַיֵּן עוֹד בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" (מִכְתָּב כ"ה) מֵעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת, לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף בְּכִסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת טוֹבִים דִּקְדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיאָם בַּפֶּה לִצְעֹק בְּכָל עֵת לְרַחֲמָיו הַמְרֻבִּים, כַּאֲשֶׁר הִזְהִירָנוּ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה. וְכָתַב שָׁם בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: בְּנִי, יְדִידִי וַחֲבִיבִי. שִׂישׂוּ מֵעַי בִּרְאוֹתִי, שֶׁתְּהִלָּה לָאֵל, דִּבְרֵי רַבֵּנוּ הַנִּשְׂגָּב, זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה, עוֹשִׂים רֹשֶׁם בְּלִבְּכֶם וְכוּ'. כִּי אִם אָמְנָם הֵם דִּבְרֵי פְּשִׁיטוּת וּתְמִימוּת, אֲבָל קָשֶׁה וְכָבֵד מְאֹד לְקַבְּלָם מֵרִבּוּי הַמָּסַכִּים הַמַּבְדִּילִים וּבִלְבּוּלֵי הַדַּעַת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְהַשְּׁטוּתִים שֶׁל כָּל אֶחָד, הַנִּקְרָאִים אֵצֶל הָעוֹלָם חָכְמוֹת, שֶׁהֵם מְסַבְּבִים וּמְעַקְּמִים הַלֵּב מְאֹד בְּכַמָּה דְּרָכִים נְבוֹכִים. וְהָעִקָּר בַּמֶּה שֶּׁמַּחֲלִישׁ דַּעַת הָאָדָם וְעוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִישׁ אֱמֶת, עַד שֶׁרַבִּים מֵחֲכָמִים כָּאֵלֶּה אוֹמְרִים בְּלִבָּם: מַה יּוֹעִילוּ לִי דְּבָרִים כָּאֵלֶּה: הֲלֹא אַף־עַל־פִּי־כֵן אֲנִי יוֹדֵעַ בְּעַצְמִי הָאֱמֶת מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמִּי וְכוּ' וְכוּ', עַד שֶׁמַּתְחִיל לְרַחֵק אֶת עַצְמוֹ מִצְּעָקָה וְתַחֲנוּנִים. וּכְתִיב: יוֹם תַּעַזְבֵנִי יוֹמַיִם אֶעֱזְבֶךָּ, עַד שֶׁחוֹלְפִים חַס וְשָׁלוֹם, יָמִים אוֹ שָׁנִים שֶׁנִּתְרַחֵק מְאֹד. אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לוֹ לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֵי תּוֹרָתוֹ וְשִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת יוֹם יוֹם, לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, לְהִשְׁתּוֹקֵק וְלִכְסֹף בְּכִסּוּפִין וּרְצוֹנוֹת חֲדָשִׁים דִּקְדֻשָּׁה וּלְהוֹצִיא הַכִּסּוּפִין בְּפִיו בְּדִבְרֵי שִׂיחוֹת וְתַחֲנוּנִים וּצְעָקוֹת וּשְׁוָעוֹת וּגְנִיחוֹת וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, וִיכַוֵּן אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם לִצְעֹק וּלְהִתְחַנֵּן אֵיךְ שֶׁיּוּכַל, כִּי אֵין שׁוּם צְעָקָה נֶאֱבָד חַס וְשָׁלוֹם, אֲפִלּוּ רָצוֹן בְּעָלְמָא אֵינוֹ נֶאֱבָד, כִּי לֵית רְעוּתָא טָבָא דְּאִתְאֲבֵד. אַשְׁרֶיךָ בְּנִי, אִם תְחַזֵּק עַצְמְךָ לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה שֶׁכָּתַבְתָּ לִי וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.