השתפכות הנפש/ע
עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ (הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁמֹר אֶת הַלָּשׁוֹן לְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ בְּדִבּוּרִים קְדוֹשִׁים שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִלָּה וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ וַאֲפִלּוּ בְּלָשׁוֹן שֶׁמְּדַבֵּר בּוֹ, כִּי אַדְּרַבָּא, כְּשֶׁמְּדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ צָרִיךְ דַּוְקָא לְדַבֵּר בְּלָשׁוֹן שֶׁהוּא מְדַבֵּר בּוֹ, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה מְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּיוֹתֵר וְכַנַּ"ל), עַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְתִקּוּן הַבְּרִית וּלְהַכְנִיעַ אֶת הָרָע הַכּוֹלֵל כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת שֶׁהוּא תַּאֲוַת נִאוּף. כִּי מְקָרֵר אֶת חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל בִּבְחִינַת חַם לִבִּי בְּקִרְבִּי וְכוּ' דִּבַּרְתִּי בִּלְשׁוֹנִי, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקָרֵר אֶת חֲמִימוּתוֹ בְּדִבּוּר שֶׁל לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל אָז הָרוּחַ סְעָרָה מְקָרֵר אוֹתוֹ בִּמִקְרֵה לַיְלָה רַחֲמָנָא לִצְלָן. וְכֵן לְהִפּוּךְ עַל־יְדֵי תִּקּוּן הַבְּרִית זוֹכִין לִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל, כִּי הֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכֶה הָאָדָם לְזַכֵּךְ אֶת פָּנָיו שֶׁיִּהְיוּ פָּנָיו מְאִירוֹת כָּל כָּךְ, עַד שֶׁיּוּכַל כָּל אֶחָד לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ בְּפָנָיו שֶׁל זֶה הָאִישׁ שֶׁזּוֹכֶה לְתִקּוּן הַבְּרִית וְלִשְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ הַנַּ"ל כְּמוֹ בְּמַרְאָה אֵיךְ פָּנָיו מְשֻׁקָּע בַּחֹשֶךְ וְיָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּלֹא תּוֹכָחָה וּבְלֹא מוּסָר וְרַק עַל־יְדֵי הַהַבָּטָה בְּפָנָיו לְבַד (שָׁם, סִימָן י"ט).