השתפכות הנפש/נז
בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְקֻדָּה טוֹבָה יְקָרָה מְאֹד שֶׁרְצוֹנָהּ חָזָק תָּמִיד רַק לַעֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנָהּ, אַךְ הַתַּאֲווֹת שׁוֹבְרִין לִבּוֹ, וְעַל־יְדֵי־זֶה לִבּוֹ רָחוֹק מֵהַנְּקֻדָּה עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ. כְּדֵי שֶׁיָּאִיר בְּחִינַת הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לְלִבּוֹ. וְעַל יְדֵי זֶה יִתְבַּטֵּל עָרְלַת לִבּוֹ, דְּהַיְנוּ הָאַהֲבוֹת רָעוֹת שֶׁהֵם חֶרְפַּת לֵב שֶׁהֵם שׁוֹבְרִים לִבּוֹ שֶׁל אָדָם בִּבְחִינַת חֶרְפָּה שָׁבְרָה לִבִּי (שָׁם, סִימָן ל"ד).