השתפכות הנפש/לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



אָמַר בְּוַדַּאי נִמְצָאִים כְּשֵׁרִים אַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין לָהֶם הִתְבּוֹדְדוּת, אֲבָל אֲנִי קוֹרֵא אוֹתָם מְבֹהָלִים וּמְבֻלְבָּלִים (פְּלוּטִים) וּפִתְאֹם כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ וְיִקְרְאוּ אוֹתָם יִהְיוּ מְעֹרָבִים וּמְבֻלְבָּלִים. אֲבָל מִי שֶׁמִּתְנַהֵג בְּהַהַנְהָגָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הִתְבּוֹדְדוּת, יִהְיֶה דּוֹמֶה כְּמוֹ הָאָדָם אַחַר הַשֵּׁנָה שֶׁדַּעְתּוֹ נוֹחָה וּמְיֻשֶּׁבֶת הֵיטֵב כֵּן יִהְיֶה דַּעְתּוֹ נוֹחָה וּמְיֻשֶּׁבֶת עָלָיו בְּלִי מְהוּמָה וּבִלְבּוּל (שָׁם, סִימָן רכ"ח).