השתפכות הנפש/ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



פַּעַם אַחַת עָמַדְתִּי לְפָנָיו וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הָיָה מֻנָּח עַל מִטָּתוֹ וְנִזְרְקוּ דִּבּוּרִים אֵלּוּ מִתּוֹךְ פִּיו הַקָּדוֹשׁ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: דֶּער עִיקֶר אִיז [הָעִקָּר זֶה] מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי. וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה", שֶׁמֵּבִיא שָׁם הַדִּבּוּר הַזֶּה, וְכָתַב שָׁם בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: וְכָל אֶחָד נוֹפֵל בְּדַעְתּוֹ כָּל כָּךְ, עַד שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ עָלָיו לֹא נֶאֱמַר זֹאת, כְּאִלּוּ יָרַד יוֹתֵר מִבֶּטֶן שְׁאוֹל חַס וְשָׁלוֹם, וּכְאִלּוּ אֵין בְּכֹחוֹ לִצְעֹק עוֹד, וּכְאִלּוּ כְּבָר צָעַק הַרְבֵּה מְאֹד וְאֵינוֹ מוֹעִיל לוֹ, וְעוֹד דְּחִיּוֹת הַרְבֵּה כָּאֵלֶּה וְכָאֵלֶּה. וּבֶאֱמֶת לֹא כֵן הוּא, כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּוֵּן בְּכָל דְּבָרָיו גַּם וְכוּ'. וְעַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד וְכוּ' עַיֵּן שָׁם (שָׁם, סִימָן ש"ב).