השתפכות הנפש/כג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, יָסַד כָּל סֵפֶר תְּהִלִּים מִזֶּה שֶׁהָיָה חָזָק מְאֹד בְּעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְאָמַר, שֶׁעִקַּר הִתְבּוֹדְדוּת שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הָיָה בְּעֵת שֶׁשָּׁכַב עַל מִטָּתוֹ וְכִסָּה עַצְמוֹ בְּסָדִין אָז הָיָה מְדַבֵּר וּמֵשִׂיחַ כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַשְׂחֶה בְּכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה". אַשְׁרֵי מִי שֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ לְקַיֵּם הַנְהָגָה זוֹ הָעוֹלָה עַל הַכֹּל (שָׁם, סִימָן ס"ח). עוֹד כָּתַב בַּשִּׂיחוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁטּוֹב לְהָאָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ לִישֹׁן, לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְבַקְּשׁוֹ, שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִם אֵינוֹ זוֹכֶה אָז לְדַבֵּר דִּבּוּרִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת הִתְגַּבְּרוּת לִבּוֹ הָאֶבֶן, עַל כָּל פָּנִים יַרְגִּיל עַצְמוֹ לְהִתְאַנֵּחַ וְלִגְנֹחַ גְּנִיחוֹת הַרְבֵּה תְּכוּפוֹת זֶה אַחַר זֶה עַל שֶׁרָחוֹק מְאֹד מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְשֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. (וְעַיֵּן לְקַמָּן אוֹת מ"ו). וּכְבָר מְבֹאָר בְּסִפְרוֹ הַקָּדוֹשׁ "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן" כַּמָּה תּוֹרוֹת מַה שֶּׁיְּכוֹלִין לִזְכּוֹת עַל־יְדֵי אֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה, עַיֵּן שָׁם.