השתפכות הנפש/יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי



טוֹב מְאֹד מִי שֶׁיָּכוֹל לִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים כְּבֵן הַמִּתְחַטֵּא לִפְנֵי אָבִיו, כִּי הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּבָר קְרָאָנוּ בָּנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים י"ד): "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם".

עַל כֵּן טוֹב מְאֹד לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ וְצַעֲרוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ כְּבֵן שֶׁקּוֹבֵל לִפְנֵי אָבִיו בִּתְנוּעוֹת שֶׁל חֵן וְרַחֲמִים (שֶׁקּוֹרִין פְּיֶעסְטִין),

וְאַף אִם נִדְמֶה לְהָאָדָם שֶׁלְּפִי מַעֲשָׂיו אֵינוֹ כְּבֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, עִם כָּל זֶה הֲלֹא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ קְרָאָנוּ בָּנִים כַּנַּ"ל, כִּי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ קְרוּיִים לְךָ בָּנִים וְכוּ' עָלַי לַעֲשׂוֹת שֶׁלִּי לַעֲשׂוֹת עַצְמִי כְּבֵן כַּנַּ"ל.

וּמָה טּוֹב כְּשֶׁיָּכוֹל לְעוֹרֵר לִבּוֹ בְּתַחֲנוּנִים עַד שֶׁיִּבְכֶּה וְיוֹרִיד דְּמָעוֹת כְּבֵן לִפְנֵי אָבִיו (שִׁיחוֹת הָרַ"ן ז'). וְעַיֵּן בְּסֵפֶר "עָלִים לִתְרוּפָה" (מִכְתָּב רנ"ד), שֶׁכָּתַב שָׁם: וְרָאִיתִי בְּמִדְרָשׁ רַבָּה, שֶׁמֵּבִיא שָׁם אֶת הַכָּתוּב: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ זָכוֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד. וְאִיתָא שָׁם: אֵיזֶה יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, כְּבֶן שְׁתַּיִם, כְּבֶן שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְחָד אָמַר כְּבֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים; וּפִּרְשׁוּ שָׁם הַמְּפָרְשִׁים שֶׁאֶחָד אָמַר כְּבֶּן שְׁתַּיִם אוֹ שְׁלֹשָׁה שָׁנִים שֶׁאַף־עַל־פִּי שֶׁתִּנּוֹק קָטָן כָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כִּי אִם בְּרֶמֶז וּמְדַבֵּר רַק חַצִי דִבּוּר אַף־עַל־פִּי־כֵן אָבִיו מְשַׁעֲשֵׁעַ בּוֹ בְּדִבּוּרָיו וּמְמַלֵּא חֶפְצוֹ. וְחָד אָמַר: כְּבֶן אַרְבַּע וְחָמֵשׁ שָׁנִים; שֶׁאָז דִּבּוּרוֹ שָׁלֵם וּמְבַקֵּשׁ מֵאָבִיו בְּפֶה מָלֵא: תֵּן לִי חֵפֶץ פְּלוֹנִי אוֹ חֵפֶץ פְּלוֹנִי, וְאָבִיו מְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁאֵין שָׁם מְבֹאָר כָּל־כָּךְ, בֵּאַרְתִּי הָעִנְיָן יוֹתֵר, כִּי אֲנִי בְּעָנְיִי הוֹצֵאתִי מִזֶּה הִתְעוֹרְרוּת הַרְבֵּה לְעִנְיַן מַה שֶּׁהִזְהִירָנוּ הוּא, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם וְכוּ', כִּי תְּהִלָּה לָאֵל הֵבַנְתִּי מִמֶּדְרָשׁ זֶה הִתְחַזְּקוּת וְהִתְעוֹרְרוּת עָצוּם לָזֶה. כִּי מוּבָן וּמְבֹאָר מִזֶּה, שֶׁאֲפִלּוּ כֶּשֶׁאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר כְּלָל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ וּלְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ הֵיטֵב, אַף־עַל־פִּי־כֵן יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ אִם מְדַבֵּר רַק בְּרֶמֶז וּבַחֲצִי דִּבּוּר כְּמוֹ תִּינוֹק בֶּן שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, וְלִפְעָמִים עוֹזֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְדַבֵּר דִּבּוּרִים שְׁלֵמִים כְּתִינוֹק בֶּן אַרְבַּע אוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים. וְכָךְ יִשְׂרָאֵל יְקָרִים בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ, כְּשֶׁמְּדַבְּרִים וּמְשִׂיחִים צָרְכֵיהֶם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְנִקְרָאִים יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים. וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם עַל סִיּוּם הַמִּקְרָא: כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בוֹ; דַּי דִּבּוּרִי בּוֹ וְכוּ'. מוּבָן שָׁם עֹצֶם יִקְרַת הַדִּבּוּר, וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב כָּל כָּךְ, וְהַהֶכְרֵחַ לְקַצֵּר, אַךְ מֵאֲלֵיכֶם תָּבִינוּ רְמָזִים מִזֶּה לְהִתְחַזֵּק בְּהַדִּבּוּר וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ אֵיךְ שֶׁתּוּכְלוּ. אָמְנָם בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר לְדַבֵּר בְּפֵרוּשׁ דִּבּוּרִים שְׁלֵמִים, אַךְ גַּם כְּשֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְדַבֵּר הֵיטֵב, יָקָר בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ גַּם הַדִּבּוּר, (שֶׁקּוֹרִין "פְּיֶעסְטִין"), כְּמוֹ יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים, שֶׁהוּא בֶּן שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְהָבֵן הֵיטֵב לְקַיֵּם כָּל זֹאת בִּפְשִׁיטוּת, כִּי הוּא חַיֵּיכֶם לָנֶצַח, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲבֹר זֶה הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם כִּי אִם עַל־יְדֵי זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ כָּאן, כִּי אֵין כֹּחֵנוּ אֶלָּא בַּפֶּה וְכוּ', עַיֵּן שָׁם.