השגות הראב"ד על הרמב"ם/הלכות יסודי התורה
פרק א
[עריכה]הלכה י
[עריכה]א"א אין דעתי מיושבת על זה שהרי ראה בסיני בארבעים יום של לוחות מה שלא ראה נביא מעולם עד שקנאו המלאכים בו בוקשו לדוחפו עד שאחז בכסא ומה הוצרך עוד. ועוד אם זאת היתה בקשתו מה צריך היה בתשובה לומר "וחנתי את אשר אחון".
ולכן נראה לי לפי שהקדוש ברוך הוא אמר לו לא אעלה בקרבך וכו' ובקש משה שישוב ואמר לו הודיעני נא את דרכיך ואמר לו פני ילכו וגו' ומשה אמר אם אין פניך הולכים וגו' אל תאמר כשנכנס לארץ אז תלך עמנו ואמר לו הקדוש ברוך הוא גם את הדבר הזה אעשה ויאמר הראני את כבודך כלומר אני רוצה לראות ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וכו' ואודיעך בעברי, והעם אשר הכעיס אותי יהיה מי שאחון עליו ולא על כלם. ופנים ואחור סוד גדול הוא ואין ראוי לגלותו לכל אדם ואולי בעל הדברים הזה לא ידעהו
פרק ו
[עריכה]פרק ו הלכה ד
[עריכה]כתב אל"ף למ"ד מאלהים: א"א, זה אינו כלום שלא אמרו אלא באל"ף למ"ד מאלהים ויה מיהוה. אבל ש' וד' משדי, וצ"ב מצבאות הרי אלו נמחקים: