השגות הראב"ד על הרמב"ם/הלכות גירושין
פרק א[עריכה]
פרק א הלכה יד[עריכה]
אבל אם כתב וכו': א"א, מכלל דכתב סופר ועד אחד אינו פוסל לכהונה וזה אינו כלום. אפשר דלשמואל אם נשאת הולד כשר ולדעת רב אפי' ריח גט אין בו אין השכל מורה כן, עכ"ל:
פרק א הלכה יח[עריכה]
הרחיק את העדים וכו': כתב הראב"ד ז"ל, חוכך אני בזה להחמיר, שמא תתן תנאי בגט באותן שני שטין ותוציא גט בעדי חתימה ונמצא זה כמזוייף מתוכו דאתי למסמך על עדי חתימה עכ"ל:
פרק א הלכה כה[עריכה]
גט שיש עליו עדים וכו': כתב הראב"ד ז"ל, טעה במאוחר דכשר להנשא בו ולא תימא לזמן הגט אלא מדקיימא בבית דין בגיטה או שנתנו לה בעדים ולא הזכיר לה איחור זמן מותרת להנשא מיד לפי שאינו יכול לקלקלה. ואומר אני שאוכל את פירותיה עד אותו זמן ואינה גובה כתובתה עד אותו זמן שלכך איחרו וכמי שהתנה עמה הוא. וכל הפוסל גט מאוחר מפריז ומפסיד ותועה דאי היה פסול עד שהשיב רבי את ר' חנינא ב"ג משטר מאוחר ומתרץ קסבר אין כותבין שובר ישיב עליו מגט שאינו יכול לתרץ אלא ש"מ לדברי הכל כשר. ואני הוא המזכה ומזכה אני במקומי שאם היה פסול לא לשתמיט תנא וליתנייה ולימא ובגיטין בין מוקדם בין מאוחר פסול כדקא מפליג בפרוזבול, עכ"ל:
פרק א הלכה כו[עריכה]
חתך ממנו הזמן כו': כתב הראב"ד ז"ל, חתך ממנו הזמן ונתנו לה לכתחלה לא תנשא שהרי משלשה גיטין פסולין הוא זה, עכ"ל:
פרק ב[עריכה]
פרק ב הלכה ה[עריכה]
וצריך שיאמר הבעל וכו': כתב הראב"ד ז"ל, בגמרא שלנו הרי הגט בטל עד שיאמר לסופר וכו' פרק קורדיקוס, עכ"ל:
פרק ב הלכה יג[עריכה]
ספק הפיל עצמו וכו': כתב הראב"ד ז"ל, זה הספק בירושלמי מצא אותו ושם אמרו אם על אתר נפל ה"ז גט אם לאחר שעה אין זה גט, עכ"ל:
פרק ג[עריכה]
פרק ג הלכה ו[עריכה]
אמר לסופר כתוב וכו' לארוסתי: כתב הראב"ד ז"ל, דוקא שזמן הגט אחר הנישואין אבל אם כתב זמן גט מן האירוסין אינו גט משום דהוי גיטה קודם לבנה עכ"ל:
פרק ג הלכה י[עריכה]
הואיל ועבר אדם שם וכו': כתב הראב"ד ז"ל, בלבול אני רואה כאן, למעלה אמר שאם לא שהה אדם שם זהו מיד וכאן הוא אומר שאם עבר אע"פ שלא שהה חוששים ואם יאמר מפני שהוחזקו שני יוסף בן שמעון לא מצינו בגמרא הפרש כשמצאו לאלתר בין שיירות מצויות לשאינן מצויות ובין הוחזקו לשלא הוחזקו שהכל כשר ולא חלקו בהן אלא כשמצאו לאחר זמן והוחזקו שני יוסף בן שמעון בעיר אחת ר"ל באותה העיר הכתובה בגט יוסף בן שמעון דממתא פלונית וכמדומה לי שלא כיון לזה הפירוש, עכ"ל:
פרק ג הלכה יא[עריכה]
היה לעדים וכו': כתב הראב"ד ז"ל, ואפילו לשליח עכ"ל:
פרק ג הלכה יג[עריכה]
ואם כתב כו': כתב הראב"ד ז"ל, נראה לי והוא שיהא רגיל באותה חניכה יותר, עכ"ל:
פרק ד[עריכה]
פרק ד הלכה ח[עריכה]
אחד מן העדים וכו': כתב הראב"ד ז"ל, דבר זה מצאו בתוספתא ולא כמ"ש אלא כך אמרו גט שכתבו בה' לשונות וחתמו עליו ה' עדים בה' לשונות פסול אבל אם חתמו עליו באחת מן הלשונות לא שמענו ואפשר שהחתימה מצרפן, עכ"ל:
פרק ד הלכה יד[עריכה]
הרי שכתב וכו': כתב הראב"ד ז"ל, כתב גאון כל אלו הדקדוקים כשהבעל עומד ומערער, עכ"ל:
פרק ד הלכה טו[עריכה]
וכן גט שנמצא קרוע וכו': כתב הראב"ד ז"ל, אם גט מקוים הוא למה יפסל מהיותה מגורשת שלא אמרו פסול אלא שלא תגבה בו אומרין שכבר גבתה בו וקרעוהו ב"ד, ודומה לי שלא הסכים יפה להלכה עכ"ל:
פרק ה[עריכה]
פרק ה הלכה ז[עריכה]
כיצד ב' קופות וכו': כתב הראב"ד ז"ל, זה אינו כלום דגמרא על שולים דחיצונה קא קפיד ומוטה על צדה אין לה עסק בכאן, עכ"ל:
פרק ה הלכה יא[עריכה]
שאף על פי שדיורין כו': כתב הראב"ד ז"ל, לא ידעתי מהו זה ואנו לענין השאלת מקום הגט אנו מפרשים שאע"פ שאמרו חד מקום מושלי אינשי אבל תרי לא אע"פ שהללו שני גגין הם של שני דיורין לגבי גט כגג אחד דמו, עכ"ל:
פרק ה הלכה יד[עריכה]
כיצד הוא קרוב לו וכו': כתב הראב"ד ז"ל, תמה אני אחר שהסכימו בסוף שאין מתירין אותה לינשא ואם מת צריכה חליצה מכולן עד שיגיע גט לידה למה הוצרך לאלו החקירות ואולי לדעת את שאינה מגורשת כלל, עכ"ל:
פרק ו[עריכה]
פרק ו הלכה ז[עריכה]
אבל הנשים וכו': כתב הראב"ד ז"ל, ואם נתקיים בחותמיו ולא הוצרך לומר בפני נכתב בפני נחתם למה אם הביאו פסול. ועוד כשסמכו עליו למה אינו גט אלא שלא תנשא עליו ע"כ. עוד השיג עליו וכתב לא ידעתי מאין הוציא זה ועבד ועכו"ם הוא דקא פסיל בגמרא לפי שאינו בתורת גיטין וקדושין. אבל מי שחלל שבת או בא על אשת איש למה יהיה פסול להביא את הגט והלא הוא ישראל גמור לכל דבריו עכ"ל: