הרהורי לילה (אורי ניסן גנסין)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אֶת הַצְּלָלִים הַמִּשְׂתָּרְעִים
עַל הַתֵּבֵל הַנִּרְדָּמָה
אַתְּ – שַׁלְהֶבֶת קְטַנָּה, כֵּהָה
וּבוֹדֵדָה – אַתְּ נִלְחָמָה.
 
 בַחוּץ – שָׁם הָעֲלָטָה ...
הִיא רוֹבֶצֶת כָּעוֹפֶרֶת,
וּמִסְּבִיבָהּ שֵׁדֵי-לַיִל
יַעַטְרוּהָ לְמִשְׁמֶרֶת.
 
יָמִים רַבִּים הִיא רוֹבֶצֶת,
נֵרוֹת רַבִּים בָּהּ נִלְחָמוּ –
וּמִי יַגִּיד כַּמָּה תִּרְבַּץ,
כַּמָּה נֵרוֹת עוֹד יִתָּמּוּ ?..
 
הוֹי הַדְלִיקִי, הַשַּׁלְהֶבֶת,
אֶת הַתִּקְוָה תּוֹךְ לִבָּתִי –
אוּלַי תָּפִיץ מַחְשְׁבוֹתַי,
אוּלַי תָּשִׁיב אֱמוּנָתִי ...

מאת אורי ניסן גנסין

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).