הקוראן בתרגום הגולשים - פרשת הפרה
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
בְּשֵׁם אַלְלַה הָרַחוּם וְהַנָּדִיב.
א.ל.מ. אלִף לאם מים
זֶה הַסֵּפֶר הַמַּנְחֶה לַדֶּרֶךְ הַבְּטוּחָה, לְלֹא הַסָּפֵק, לְאֵלֶּה שֶׁפַּחַד אַלְלַה עֲלֵיהֶם.
אֵלּוּ הַמַּאֲמִינִים בְּבִלְתִּי נִרְאֶה, לְאֵלּוּ הַמַּתְמִידִים בִּתְפִלָּתָם, וּמְנַצְּלִים אֶת זְמַנָּם לְמִלּוּי מָה שֶּׁהֵבֵאנוּ לָהֶם.
לְאֵלּוּ שֶׁמַּאֲמִינִים בְּהִתְגַּלּוּת, שֶׁנִּשְׁלְחָה אֲלֵיהֶם לִפְנֵי תְּחִלַּת הַזְּמַן, וּבְלִבָּם יֵשׁ בִּטָּחוֹן בָּעוֹלָם הַבָּא.
שֶׁהֵם הוֹלְכִים בֶּאֱמֶת, בְּדַרְכּוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, וְאֵלּוּ הָאֲנָשִׁים שֶׁיַּצְלִיחוּ.
וּלְאֵלּוּ שֶׁדּוֹחִים אֶת הָאֱמוּנָה אֵין זֶה מְשַׁנֶּה אִם תַּזְהִירָם אוֹ לֹא, לְהַאֲמִין לֹא יִרְצוּ.
אַלְלַה חָתַם אֶת לִיבּוֹתֵיהֶם, עֵינֵיהֶם וְאֶת אָזְנֵיהֶם; גָּדוֹל יִהְיֶה עָנְשָׁם.
אֵלּוּ הָאוֹמְרִים "מַאֲמִינִים אָנוּ בְּאַלְלַה וּבַיּוֹם הַדִּין" אֲבָל אֵין הֵם מַאֲמִינִים.
מָחֲלָה יֵשׁ בְּלִבָּם, וְאַלְלַה חִזֵּק מַחֲלָתָם, וַאֲמִתִּי הָעֹנֶשׁ שֶׁהֵם מְקַבְּלִים.
וְכַאֲשֶׁר נֶאֱמַר לָהֶם "אֶל תֶּחֱטָא עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" עוֹנִים הֵם וְאוֹמְרִים "רַק מַשְׁכִּינֵי שָׁלוֹם אֲנַחְנוּ"".
בְּוַדַּאי עוֹשִׂים נֶזֶק הֵם, אַךְ אֵינָם מְבִינִים זֹאת.
כְּשֶׁנֶּאֱמַר לָהֶם "הַאֲמִינוּ כְּמוֹ שֶׁאֲחֵרִים מַאֲמִינִים" עוֹנִים הֵם "הַאִם נַאֲמִין כְּמוֹ שֶׁהַטִּפְּשִׁים מַאֲמִינִים?" לָאו, כִּי בְּוַדַּאי הֵם הַטִּפְּשִׁים אַךְ לֹא יָדְעוּ זֹאת.
כַּאֲשֶׁר נִפְגָּשִׁים הֵם עִם הַמַּאֲמִינִים אוֹמְרִים הֵם "מַאֲמִינִים אָנוּ"; אַךְ כְּשֶׁהֵם לְבַד עִם הָרְשָׁעִים אוֹמְרִים הֵם "אֲנַחְנוּ אִתְּךָ, רַק צָחַקְנוּ (כְּשֶׁאָמַרְנוּ מַאֲמִינִים אֲנַחְנוּ)".
אַלְלַה יַפִּיל אֶת לַעֲגָם עֲלֵיהֶם וְיִתֵּן לָהֶם חֶבֶל בְּהַסָּגַת הַגְּבוּל שֶׁלָּהֶם. לָכֵן יֵלְכוּ כְּמוֹ הָעִוְּרִים.
אֵלּוּ הֵם אֲשֶׁר יָמִירוּ אֶת הַהַדְרָכָה בִּשְׁגִיאָה, אֲבָל תְּנוּעָתָם חֲסְרַת תּוֹחֶלֶת וְהֵם אִבְּדוּ אֶת הַכִּוּוּן.
מְשׁוּלִים הֵם לְאִישׁ אֲשֶׁר יַדְלִיק אֵשׁ וְהַכֹּל אוֹר סָבִיב, אַלְלַה לָקַח אֶת מְאוֹרָם וְהִשְׁאִירָם בַּחֹשֶׁךְ כָּךְ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִרְאוֹת.
כְּחֵרְשִׁים, טִפְּשִׁים וְעִוְּרִים לֹא יַחְזְרוּ הֵם אֶל נְתִיב (הָאֱמֶת).
מָשָׁל אַחֵר לָהֶם עָנָן גָּדוּשׁ מַיִם שֶׁבַּשָּׁמַיִם: בְּתוֹכוֹ יֵשׁ אֵזוֹר שֶׁל חֹשֶׁךְ וְאֵזוֹר שֶׁל בְּרָקִים וּרְעָמִים.