הקוראן בתרגום הגולשים - פרשת המסע
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. |
המקור השלם לפרק זה בויקימקור בלשון הערבית המקורית
[נהוג להקדים ולומר: האל יציל מהשטן הארור]
1 ברוך הוא, שלקח את עבדו ממסגד הקודש אל מסגד הקצה, להראות לו את אותותיו, הוא השומע והרואה.
2 וניתן למשה את ספר החוקים להורות את בני ישראל, וליחד את שמי עליהם, למען ירחקו מאלוהים אחרים.
3 הוי בני נח אתכם הוצאנו מהתיבה, מהמבול! והוא נח היה צדיק (תמים).
4 כה אמרנו אל בני ישראל ככתוב בספר: "פעמיים תחריבו ארץ, וראשיכם תישאו במרי"
5 וביום פקדי, עבור הראשון בהם, שילחנו בכם את החרב העזה והחיל, ויבואו בבתים, ויקוים דברי.
6 וניתן לכם ישועה בהשיבכם מלחמה שערה. ונחזק אתכם בעושר ובבנים, ותרבו עד אין מספר.
7 (ונאמר:) אם תטיבו - לכם תטיבו, ואם תרשיעו - תרשיעו לכם. ובבא עת פקודה האחרון, (שלחנו את החיל) למען יפלו פניכם, ולמען יכנסו למקדש, כמו בראשונה.
8 וירחם עליכם האל. אך אם בו תִּמְרֹדו, אז נשיב לכם כגמולכם. ונעש שאול לחוטאים, עֶרֶשׂ ברזל לכִּלְאַם.
9 ואך זה המקרא הנותן אמת ומשפט למאמינים עושי מצוותיו ויזכו על זאת לרוב.
10 ולכופרים בבא יומם, להם היסורים נכונו.
11 ואיש משלם על פועלו בין טוב לרע, וכל איש נמהר.
12 ונעש יום וליל, שני אותות, ונחשיך את אות הלילה, ואת אות היום הראינו לעין, למען תדע את ברכת אלוהיך, ואת מספר ימיך (שנותיך), ותולדותם. וניצר הכל - צו לצו בפרטי פרטים.
13 ונשם עול כל איש על צווארו, ונכתוב כל מעשיו בספר, אשר בבואו, פתוח - יחכה לו.
14 קרא הכתוב עליך! כי כן אתה העידות בך - היום הזה, ובאת חשבון.
15 מי אשר ינחנו, למען נשמתו הונחה. ומי אשר חטא - לנשמתו חטא. ואין יסורים באים לְעולם, בלא נביא מתריע.
16 ובצורינו על עיר, וקראנו אליה לשלום, והם ימרדו בנו. ובא המשפט הזה בהם, ונהפוך את עריהם ונחריבם.
17 וכמה מאלו החרבנו, מאז ימי נח. וצדקה עושה אלוהיך, נושא עוונות עבדיו, רואה, ומכפר על חטאיהם.
18 מי אשר רוצה את היום לבדו המיידי, העכשיו, ממהרים אנו להביא מאשר חפצנו להיטיב. ומכינים לו השאול בו יפול, ישרף ויכוסה.
19 והחפצים בחיי עולם, והעמלים עבור זאת, הוא המאמין, וישקף (האל) על צדקתו.
20 לכל פנינו, לאלה גם אלה, כמתנת אלוהיך עד אין קץ.
21 ראה הבל, איך היטבנו לאחד על השני. אך חיי עולם גדולים ונישאים מהם.
22 לא תעשה אלוהים אחרים על פני האל, והיית נידח ומנודה.
23 ואלוהיך ציווה אשר לא תעבוד מבלעדיו, ולכבד את הוריך. גם כי אחד מהם יזקין, או שניהם, ולא תאמר "אף" ולא להרחיקם, כי אם טובות תאצל תאמר להם מלים יפות להם.
24 והורד עליהם את כנף חסדיך, ואמור: "אלוהי, רחם עליהם שהם גידלוני מקוטן"[1]
25 כי אלוהיך יודע מה בלבך. אם תצדק, הוא מרחם תמיד, לשבים אליו בקרוב לעתים תכופות.
26 ותן לקרובך את אשר לו, ולעני ולהולך הדרכים, ואל תפזר מעותיך.
27 ואך המפזרים מעותיהם - אחים הם למלאך הרע, אף השטן בוגד אינו נאמן - אינו משיב טובה באלוהיו לעולם.
28 ואם תפנה מאביון, המצפה לרחמים מאלוהיך - לו גם אתה מייחל, דברי מרפא אמור לו.
הערות[עריכה]
- ^ ביטוי של ירמיה: ה' גידלני מרחם