לדלג לתוכן

הקאנון הכלל הראשון פרק א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נאמר, שיש מן העצמות:

  • מה שהקשו בגוף הקש היסוד ועליו כנינו בחליות השדרה, כי הם יסוד הגוף ועליהם יבנה. כמו שנבנית הספינה על הקורה אשר תוצב בהתחלה - הנקרא בלעז: קרינא.
  • ומהם מה שהקשו מן הגוף הקש המגן בעצם הקדקוד.
  • ומהם מה שהקשו בגוף הקש הכלי זיין אשר ידחה בהם הנגיפות וההזקים, כעצמות הנקראים בלע אל סנאסין[1], והם על חוליות השדרה כקוצים.
  • ויש מהם שהם מלוי פנאי בין ריוח הפרקים כמו העצמות הנקראים סלמיאת[2].
  • ומהם שהוא מתלה לגשמים הצריכים לתליה, בעצם הדומה ללמד לעצלי[3] השפוי כובע[4] והלשון וזולתם.

וכלל העצמות משען ומעמד לגוף.


ומה שיהיה מאלו העצמות אמנם צריך אליו למשען ולמחסה לבד, ולא יצטרך להניע האברים, הנה הוא נברא מקשיי[5] ואע"פ שיהיו בו הנקבים והחלל והריווח שאי אפשר בלתם. ומה שיצטרך אליו מהם בשביל התנועה ג"כ, הנה נוסף בשיעור חללו והושם חללו באמצע אחד כדי שיהיה גרמו בלתי צריך אל מעמדות המזון המפוזרים שיהיה רפה, אבל נברא גרמו קשה וכוכר מזונו והוא המוח בחללו. והנה תועלת תוספת החלל כשיהיה יותר קל ותועלות אחרות החלל שישאר גרמו יותר קשה ותועלת קושי גרמו שלא ישבר בעת התנועות הנכבדות, ותועלת המוח לזונו כמו שביארנו קודם, ושירטיבהו תמיד שלא יתפתת בניגוב והתנועה שיהיה חלול וחזק במקשיי.

והחלל ימעט כשיהיה הצורך אל ההדמות יותר ויגדל החלל כשיהיה הצורך אל הקלות יותר, והעצמות הספוגיים הנקראים אל מאשאשיאה נבראו כן לעניין המזון הנזכר עם תוספת צורך בסבת דבר שראוי שיעבור בהם כריח הנשאף באוויר בעצם המסנן שבאף ולמותר המוח הנידחים בו.





הערות:

  1. ^ סנסנים, זיזים היוצאים מעצמות השדרה. ראה קוץ spine בויקיפדיה, וגם "ילקוט קצר", יוסף אבן-אודם, עמ' 1014 [1].
  2. ^ עצם הזנגרא ראה [2]
  3. ^ שריר, ראה למשל מורה נבוכים ח"ג פל"ב [3] בהע' 7 של קאפח: עצל - החלק העליון של הגיד באמצע השוק נקרא "עצל" ובימינו נקרא שריר.
  4. ^ מעין שריר ("עצלי") בסופו של קנה הנשימה דרכו נכנס האוויר, ראה מגיד משנה [4] הל' שחיטה פ"ג הי"ב: דע שהקנה הוא טבעות טבעות, והטבעת העליונה היא שלימה אבל האחרות אינן שלימות שיש רצועה של בשר שמסבבת אותם, ובראש הקנה על הטבעת העליונה יש כמין כובע של בשר והוא משופע ומחודד ומשם הקול יוצא, ובסוף שיפוי כובע זה יש כמין שני גרעינין של בשר והם הנקראים חטים, ע"כ. ראה פה [5] בציור מספר "תורת השחיטה והבדיקה" (מס' 1 באיור למעלה).
  5. ^ מקשה, במשמעות הניגוד לספוגי.