הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום שני
סליחות ליום שני.
מתחילים אדון עולם ומברכים ומתפללים עד על עירך ועל עמך (בסליחות ליום ראשון), ואז ממשיכים כאן.
שם המחבר יצחק הקטן ברבי מאיר חזק ואמץ. ושונו קצת חרוזים מפני דרכי שלום.
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.
ז אלהינו ואלהי אבותינו. ע"פ א"ב ובסוף חתום שלמה הקטן יגדל בתורה.
אֲנִי יוֹם אִירָא אֵלֶיךָ אֶקְרָא. בַּל יַעַשְׁקוּנִי זֵדִים עוֹזְבֵי יְקָרָה. גְּמוּל לְהָשִׁיב שֵׁב לְבַקָּרָה. דִּין רָשָׁע וְעַוָּל מְלוֹאָם יִקְרָא: הַחוֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ שֵׁם קֹדֶשׁ הַנִּכְבָּד. וּלְהַרְגִּיל שֵׁם אֱלִיל נִקְלֶה וְנֶעְבָּד. זֶה דַּרְכָּם טוּבֵי עָם אִבָּד. חֲשׂוֹךְ הַשְּׁאָר מִלְּכָתְשָׁם בְּבֵית הַבָּד: טְרָף־טֶרֶף לָמְדוּ אָדָם כַּמְּדֻבָּר. יַדּוּ גּוֹרָל כְּעַל הֶפְקֵר בַּמִּדְבָּר. כִּמְעַט כִּלּוּ וְלֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר. לוּלֵי רַחֲמֶיךָ אָדוֹן בְּחֶסֶד דַּבָּר: מִי יְהַרְהֵר אַחַר מִדּוֹתֶיךָ לְדַיְּנָה. נָכְחֲךָ לְהָשִׁיב מֵחֲלָצָיו לְזַיְנָה. סַרְנוּ וְשֹׁעַרְנוּ וְנִשְׁמְטָה חֶרֶב הַיּוֹנָה. עִמְּךָ הַדִּין וְיָדְךָ עַל הָעֶלְיוֹנָה: פֶּן יֹאמַר יָכֹלְתִּי בַּעַל הַמּוֹט. צָרֵי
יְהוּדָה יָגִילוּ כִּי אֶמּוֹט. קְרָא לִמְכוּרֵי חִנָּם שְׁנַת שָׁמוֹט. רָשָׁע הַפּוֹשֵׁט יָד יִסּוֹג אָחוֹר וְיִקְמֹט: שְׁטָרְךָ קוֹדֵם וְלוֹ נוֹשִׁים מְבַקְּשִׁים. שִׁעְבּוּדְךָ לְהַרְחִיק רַבּוּ אֲדוֹנִים קָשִׁים. תְּחוּמֵי סִמָּנֵי מְצָרֶיךָ לַעֲקוֹר מְבַקְּשִׁים. תְּבוּאָה קִדַּשְׁתָּ בְּלוּעָה מְלִילוֹת וְקַשִּׁים: שֶׁפֶט רָעָה תָּבִיא עֲלֵיהֶם וְהַאֲשִׁימֵם. לָמוֹ עוֹלֵל וְהִתְעוֹלֵל בְּכֹבֶד יְשִׁמֵּם. מְנָת כּוֹסָם פַּחֵי מַפָּח הַגְשִׁימֵם. הֲשִׁיבֵם שִׁבְעָתַיִם נְקַם בְּרִית וְהַשְׁמֵם: הָעִיר קִרְיַת טִירַת נָוְךָ נַחֲלֵנוּ. יָם גְּאוּלִים דֶּרֶךְ לַעֲבוֹר קְהָלֵנוּ. בְּךָ תּוֹחַלְתֵּנוּ וְאַתָּה רַב מְחוֹלְלֵנוּ. נַחֲמֵנוּ נָא יְהִי חַסְדְּךָ עָלֵינוּ: אל מלך יושב וכו' עד לכל קוראיך.ח אלהינו ואלהי אבותינו. ע"פ א"ב ובסוף חתום שלמה הקטן
אִם עֲוֹנֵינוּ רַבּוּ לְהַגְדִּיל. בָּנוּ עָנוּ עָבוֹת כְּגָדִיל. גָּרְמוּ לָנוּ בֵּינָתַיִם לְהַבְדִּיל. דַּרְכֵי רַחֲמֶיךָ לֹא תַחְדִּיל: הִתְנַהֵג בְּמִדַּת חֶסֶד הִתְנֵיתָ. וְאַתָּה הוּא לֹא שָׁנִיתָ. זְכֹר עֲדָתְךָ קֶדֶם קָנִיתָ. חֹן שְׁיָרֵי בְּכוֹר כִּנִּיתָ: טִעַנְתָּנוּ גַפֵּי קֶרֶת נְתוּנִים. יִשַּׁבְתָּנוּ שֵׁן סֶלַע אֵיתָנִים. כְּאַחַת דִּכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים. לָרְוָיָה צֵאת כַּמֶּה מְתוּנִים: מֵרֹב פְּקֻדּוֹת וּבֶהָלָה מְחֻלְחֶלֶת. נָקְטָה שָׁחָה לֶעָפָר בּוֹחֶלֶת. סָמְכָה בֶּטֶן לָאָרֶץ נִשְׁחֶלֶת. עוּרָה לָמָּה תִישַׁן תּוֹחֶלֶת: פְּקַח קוֹחַ קְרוֹא אֲסִירֶיךָ חֲפוֹץ.
צוֹק הָעִתִּים חֶשְׁבּוֹנָם קְפוֹץ. קַבֵּץ פְּזוּרֶיךָ עֵדֶר הַנָּפוֹץ. רְאוֹת עֹלָתָה וּפִיהָ תִקְפּוֹץ: שְׁמוֹר שְׁבוּעַת חֶסֶד וּתְנָי. תָּם וְצָבוּר וּבָנַי אֵיתָנָי. שְׁלוֹמוֹ יְצַוֶּה לִבְלִי גְנָי. הֲפוֹךְ וְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה הַפְּנָי: קָטָן כִּי יַעֲקֹב וָדָל. יְדוּעַ חֹלִי נִבְזֶה וַחֲדַל. חַיִּים וָחֶסֶד מָעוֹז וּמִגְדָּל. כַּאֲשֶׁר כֹּחֲךָ עַתָּה יִגְדָּל: אל מלך יושב וכו' עד לכל קוראיך.ט פזמון חתום בו שמואל כהן יחיה
מַלְאֲכֵי רַחֲמִים מְשָׁרֲתֵי עֶלְיוֹן. חַלּוּ נָא פְנֵי אֵל בְּמֵיטַב הִגָּיוֹן. אוּלַי יָחוּס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן. אוּלַי יְרַחֵם: אוּלַי יְרַחֵם שְׁאֵרִית יוֹסֵף. שְׁפָלִים וְנִבְזִים שְׂפוּחֵי שֶׁסֶף[2].שְׁבוּיֵי חִנָּם מְכוּרִים בְּלֹא כֶסֶף. שׁוֹאֲגִים בִּתְפִלָּה וּמְבַקְּשִׁים רִשָּׁיוֹן: אוּלַי יְרַחֵם מְעֻנֵּי כֶבֶל. מְלֻמְּדֵי מַכּוֹת בְּעִנּוּי סֶבֶל. מְנוֹד רֹאשׁ נְתוּנִים בְּיוֹשְׁבֵי תֵבֵל. מָשָׁל בָּעַמִּים לַעַג וּבִזָּיוֹן: אוּלַי יְרַחֵם וְיִרְאֶה בָּעֳנִי עַמּוֹ. וְיַקְשֵׁב וְיִשְׁמַע הַצָּגִים לְעֻמּוֹ.
וְעוּדִים בְּלַחַשׁ מוּסָר לָמוֹ. וְעֵינֵיהֶם תּוֹלִים לִמְצוֹא רִצָּיוֹן: אוּלַי יְרַחֵם אוֹמְרֵי סְלַח נָא. אוֹמְצֵי שְׁבָחוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל עוֹנָה. אֲגוּדִים בַּצָּרָה לִשְׁפּוֹךְ תְּחִנָּה. אֶת פְּנֵי הָאֱלֹהֵים שׁוֹפְכִים לֵב דִּוָּיוֹן: אוּלַי יְרַחֵם לָקְתָה בְּכִפְלַיִם. לוֹקָה וּמִשְׁתַּלֶמֶת בַּעֲוֹן שׁוּלַיִם. לְעוּטָה בְּפִי אֲרָיוֹת וּבְפִי שַׁחֲלַיִם. לֹא שָׁכְחָה בְּכָל זֹאת מִכְתַּב עֹז חֶבְיוֹן: אוּלַי יְרַחֵם כְּבוּשֵׁי פָנִים. הַשׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְלֹא מְשִׁיבִים וְעוֹנִים. נֶצַח מְקַוִּים לְיִשְׁעוֹ וְנִשְׁעָנִים. כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו בְּכִלָּיוֹן: אוּלַי יְרַחֵם יְחַלֵּץ עָנִי בְּעָנְיוֹ. חֲבוּשׁוֹ יַתִּיר מֵאֶרֶץ שִׁבְיוֹ. יִגְהֶה מְזוֹרוֹ וְיַחֲבֹשׁ חָלְיוֹ. צַעֲקָתוֹ יִשְמַע וְיָחִישׁ יוֹם פִּדְיוֹן. אוּלַי יָחוּס עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן, אוּלַי יְרַחֵם: מלאכי רחמים וכו'אל מלך יושב וכו'.
י שם המחבר יוסף חזק חתום כפול בראשי החרוזים.
יוֹשֵׁב בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. וּמַבִּיט בְּעִמְקֵי הֲדוֹמִים. יוֹדֵעַ כָּל תַּעֲלוּמִים. וּמֵבִין כָּל סְתוּמִים: אִם פְּשָׁעִים נֶעֱצָמִים. וַעֲוֹנוֹת נִכְתָּמִים. נָא יִכְבְּשׁוּ רַחֲמִים. כַּעַס וּזְעָמִים: וְאִם הִרְבְּתָה אַשְׁמָה. עֲנִיָּה וַעֲגוּמָה. דַּיָּהּ כִּי נִזְעָמָה. בְּאַף וּבְחֵמָה: וְנִתְּנָה לְשַׁמָּה. וְאָבְלָה שׁוֹמֵמָה. וּמַעַת נִבְלָמָה. עוֹד לֹא רֻחָמָה: שְׂרִידֵי אַשּׁוּרִי. נָפְלוּ בְּיַד הָאֲרִי. וַיְמָלֵא טֶרֶף חוֹרִי. וּמְעוֹנוֹ עֵגֶל וּמְרִיא: סָמַךְ דֹּב אֲחֹרִי. וְנָמֵר בְּסֵרוּב וָמֶרִי. וְצֶפַע נָשַׁךְ בָּחֳרִי. בְּאֵין חוֹבֵשׁ וּצְרִי: פְּנֵי כְבָבַת נְצוּרָה. נֶהֶפְכוּ כְּשׁוּלֵי קְדֵרָה. כִּי עֲנִיָּה נִשְׁאָרָה. בְּלִי כֹחַ וּגְבוּרָה: פָּנֶיהָ לֹא הִסְתִּירָה. מִכְּלִמָּה וְעֶבְרָה. כָּתוּב וְלֹא כָתוּב בַּתּוֹרָה. אֹתָהּ הֻקְרָהּ: חַיֶּיהָ תְלוּאִים. מִפְּחָדִים הַבָּאִים. כִּי כִגְדָיִים וּטְלָאִים. בֵּין כְּפִירֵי לְבָאִים: חֲשׁוּכִים וְנִדְכָּאִים דְּחוּפִים וְחֵלְכָאִים. כָּל מְצֹרָעִים וּטְמֵאִים. בְּאֶצְבַּע אוֹתָם מַרְאִים: זְרִיבַת הֲדוֹמֶךָ. וּשְׂרֵפַת אוּלָמֶךָ. נָא הַבֵּט מִמְּרוֹמֶךָ. וַעֲלֵיהֶם שְׁפֹךְ זַעְמֶּךָ: זְכָר נָא נְאוּמֶךְ. אֲשֶׁר פָּצִיתָ לְעַמֶּךָ. אִם
בִּקְצֵה הָאָרֶץ אֲשֹׁמֲמֶךָ. מִשָּׁם אֲקַבֶּצְךָ וַאֲנַחֲמֶךָ: קָצַבְתָּ לְנִמְכָּרִים. מִשְׁנֵה שְׂכַר שְׂכִירִים. הֵן בִּקְצָווֹת פְּזוּרִים. וְכַמֶּה שָׁנִים לֹא זְכוּרִים: קַיֶּם נָא אֲמָרִים. בְּיַד בֶּן אָמוֹץ אֲמוּרִים. אִם יָמוּשׁוּ גְּבָעוֹת וְצוּרִים. חַסְדִּי וּבְרִיתִי מֵאִתְּךָ לֹא סָרִים:זכור לנו ברית אבות וכו' (עמ' 14)
הערות[עריכה]
- ^ כן בכי"י, ופירושו, עלובים הם מנערותם וכל ימי חייהם לא הוסר העלבון והבזיון מהם.
- ^ שְׂפוּחֵי שסף, בכי"י, והוא מלשון "ושפח ה' קדקד" (ישעיהו ג, יז).