הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עמודים/מגילת החשמונאים
מְגִלַּת הַחַשְׁמוֹנָאִים
(א) וִיהִי בִּימֵי אַנְטְיוֹכוֹס מֶֽלֶךְ יָוָן; מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְחָזָק הָיָה, וְתַקִּיף בְּמֶמְשַׁלְתּוֹ, וְכׇל הַמְּלָכִים יִשְׁמְעוּ לוֹ. (ב) הוּא כָבַשׁ מְדִינוֹת רָבּוֹת וּמְלָכִים חֲזָקִים, וְהֶחֱרִיב טִירוֹתָם, וְהֵיכְלֵיהֶם שָׂרַף בָּאֵשׁ, וְאַנְשֵׁיהֶם בְּבֵית הָאֲסוּרִים אָסָר. (ג) מִימֵי אָלֶכְּסַנְדְּרוֹס הַמֶּֽלֶךְ לֹא קָם מֶֽלֶךְ כָּמֹֽהוּ בְּכׇל עֵֽבֶר הַנָּהָר. (ד) הוּא בָנָה מְדִינָה גְּדוֹלָה עַל חוֹף הַיָּם לִהְיוֹת לוֹ לְבֵית מַלְכוּת, וְיִקְרָא לָהּ מְדִינַת אַנְטְיוֹכִיָּא עַל שְׁמוֹ. (ה) וְגַם בַּגְרִס מִשְׁנֵֽהוּ בָּנָה מְדִינָה אַחֶֽרֶת לַנֶּגְדָּה, וְיִקְרָא לָהּ מְדִינַת בַּגְרִס עַל שְׁמוֹ; וְכֵן שְׁמוֹתָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
(ו) בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנִים לִמׇלְכוֹ, הִיא שְׁנַת מָאתַיִם וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנִים לְבִנְיַן בֵּית הָאֱלֹהִים, שָׂם פָּנָיו לַעֲלוֹת לִירוּשָׁלָֽיִם. (ז) וְיַֽעַן וַיֹּֽאמֶר לְשָׁרָיו: הֲלֹא יְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ עַם הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַֽיִם בֵּינֵֽינוּ. לֵאלֹהֵֽינוּ אֵינָם מַקְרִיבִים, וְדָתֵֽינוּ אֵינָם עוֹשִׂים, וְדָתֵי הַמֶּֽלֶךְ הֵם עוֹזְבִים לַעֲשׂוֹת דָּתָם. (ח) וְגַם הֵם מְיַחֲלִים לְיוֹם שִׁבְרוֹן הַמְּלָכִים וְהַשִּׁלְטוֹנִים, וְאוֹמְרִים: מָתַי יִמְלוֹךְ עָלֵֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ, וְנִשְׁלוֹט בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה, וְכׇל הָעוֹלָם יִנָּתֵן בְּיָדֵֽנוּ. (ט) אֵין כָּבוֹד לַמַּלְכוּת לְהַנִּֽיחַ אֵֽלֶּה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. עַתָּה, בּֽוֹאוּ וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם וּנְבַטֵּל מֵהֶם אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כֹּרַת לָהֶם: שַׁבָּת, רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ וּמִלָּה. (י) וְיִיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי שָׁרָיו וּבְעֵינֵי כׇל חֵילוֹ.
(יא) בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָם אַנְטְיוֹכוֹס הַמֶּֽלֶךְ וַיִּשְׁלַח אֶת נִיקָנוֹר מִשְׁנֵֽהוּ בְּחַֽיִל גָּדוֹל וְעַם רָב, וַיָּבֹא לְעִיר יְהוּדָה, לִירוּשָׁלַֽיִם, וַיַהֲרֹג בָּהּ הֶֽרֶג רָב. (יב) וַיִּֽבֶן בָּמָה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲבָדָיו הַנְּבִיאִים: שָׁם אֲשַׁכֵּן שְׁכִינָתִי לְעוֹלָם; בַּמָּקוֹם הַהוּא שָׁחֲטוּ אֶת הַחֲזִיר, וְיָבִֽיאוּ אֶת דָּמוֹ לַעֲזָרַת הַקֹּֽדֶשׁ. (יג) וּבִהְיוֹת זֶה, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה כִּי זֶה הַמַּעֲשֶׂה נַעֲשָׂה, נִמְלָא קֶֽצֶף וְחֵמָה, וְזִיו פָּנָיו נִשְׁתַּנָּה; וַיִּוָּעַץ בְּלִבּוֹ מַה שֶׁיּוּכַל לַעֲשׂוֹת עַל זֶה. (יד) וְאָז יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה עָֽשָׂה לוֹ חֶֽרֶב, שְׁתֵּי זְרָתוֹת אׇרְכָּהּ וְזֶֽרֶת אַחַת רׇחְבָּהּ, וְהִיא תַּֽחַת בְּגָדָיו עֲטוּפָה. (טו) וַיָּבֹא לִירוּשָׁלַֽיִם, וַיַּעֲמֹד בְּשַֽׁעַר הַמֶּֽלֶךְ, וַיִּקְרָא לַשּׁוֹעֲרִים וַיֹּֽאמֶר לָהֶם: אֲנִי יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה, הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁל הַיְּהוּדִים, בָּֽאתִי לָבוֹא לִפְנֵי נִיקָנוֹר. (טז) וְאָז בָּֽאוּ הַשּׁוֹעֲרִים וְהַשּׁוֹמְרִים וַיֹּאמְרוּ לַנִּיקָנוֹר: הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁל הַיְּהוּדִים עוֹמֵד בַּפָּֽתַח. וַיַּֽעַן נִיקָנוֹר וַיֹּֽאמֶר לָהֶם: בּוֹא יָבוֹא.
(יז) אָז הוּבָא יוֹחָנָן לִפְנֵי נִיקָנוֹר. וַיַּֽעַן נִיקָנוֹר וַיֹּֽאמֶר לְיוֹחָנָן: אַתָּה הוּא אֶחָד מִן הַמּוֹרְדִים אֲשֶׁר מָרְדוּ בַּמֶּֽלֶךְ וְאֵינָם רוֹצִים בִּשְׁלוֹם מַלְכוּתוֹ. (יח) וַיַּֽעַן יוֹחָנָן לִפְנֵי נִיקָנוֹר וַיֹּאמַר: אֲדוֹנִי, עַתָּה בָֽאתִי לְפָנֶֽיךָ; אֲשֶׁר תִּרְצֶה אֶעֱשֶׂה. (יט) וַיַּֽעַן נִיקָנוֹר וַיֹּֽאמֶר לְיוֹחָנָן: אִם כִּרְצוֹנִי אַתָּה עוֹשֶׂה, קַח חֲזִיר וּשְׁחָטֵֽהוּ עַל הַבָּמָה; וְתִלְבַּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת, וְתִרְכַּב עַל סוּס הַמֶּֽלֶךְ, וּכְאַחַד מֵאוֹהֲבֵי הַמֶּֽלֶךְ תִּהְיֶה. (כ) וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע יוֹחָנָן, הֱשִֽׁיבוֹ דָבָר: אֲדוֹנִי, אֲנִי יָרֵא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, פֶּן יִשְׁמְעוּ כִּי עָשִֽׂיתִי כֵן וְיִסְקְלֽוּנִי בָּאֲבָנִים; עַתָּה, יֵצֵא כׇל אִישׁ מִלְּפָנֶֽיךָ, פֶּן יוֹדִֽיעוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (כא) אָז הוֹצִיא נִיקָנוֹר מִלְּפָנָיו כׇּל אִישׁ. (כב) בָּעֵת הַהִיא נָשָׂא יוֹחָנָן בֶּן מַתִּתְיָה עֵינָיו לַשָּׁמַֽיִם, וְתִקֵּן תְּפִלָּתוֹ לִפְנֵי רִבּוֹן הָעוֹלָמִים וַיֹּאמַר: אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, אַל נָא תִּתְּנֵֽנִי בְּיַד הֶעָרֵל הַזֶּה, כִּי אִם יַהַרְגֵֽנִי יֵלֵךְ וְיִשְׁתַּבַּח בְּבֵית דָּגוֹן אֱלֹהָיו וְיֹאמַר: אֱלֹהַי נְתָנוֹ בְיָדִי. (כג) בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּסַע עָלָיו שָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת, וַיִּתְקַע הַחֶֽרֶב בְּלִבּוֹ, וַיַּשְׁלֵךְ אוֹתוֹ חָלָל בַּעֲזָרַת הַקֹּֽדֶשׁ. (כד) עָנָה יוֹחָנָן וְאָמַר לִפְנֵי אֱלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם: אֱלֹהַי, אַל תָּֽשֶׂם עָלַי חֵטְא כִּי הָרַֽגְתִּי אֶת הֶעָרֵל הַזֶּה בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ; כֵּן תִּתֵּן עַתָּה אֶת כׇּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בָּֽאוּ עִמּוֹ לְהָצֵר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלָֽיִם. (כה) אָז יָצָא יוֹחָנָן בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּלָּחֵם בָּעַמִּים, וְיַהֲרֹג בָּהֶם הֶֽרֶג רָב. (כו) מִסְפַּר הַהֲרוּגִים אֲשֶׁר הָרַג בַּיּוֹם הַהוּא שִׁבְעַת אֲלָפִים, אֲשֶׁר הָיוּ הוֹרְגִים אֵֽלֶּה לָאֵֽלֶּה. (כז) בְּשׁוּבוֹ בָּנָה עַמּוּד עַל שְׁמוֹ, וַיִּקְרָא לוֹ: מַכַּבִּי מֵמִית הַחֲזָקִים.
(כח) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אַנְטְיוֹכוֹס הַמֶּֽלֶךְ כִּי נֶהֱרַג נִיקָנוֹר מִשְׁנֵֽהוּ, צַר לוֹ מְאֹד; וַיִּשְׁלַח לְהָבִיא בַּגְרִס הָרָשָׁע הַמַּטְעֶה אֶת עַמּוֹ. (כט) וַיַּֽעַן אַנְטְיוֹכוֹס הַמֶּֽלֶךְ וַיֹּֽאמֶר לְבַגְרִס: הַלֹּא יָדַֽעְתָּ אִם לֹא שָׁמַֽעְתָּ אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; הָרְגוּ חֲיָלַי, וַיָּבֹֽזּוּ מַחֲנוֹתַי וְשָׂרָי. (ל) עַתָּה עַל מָמוֹנְכֶם אַתֶּם בּוֹטְחִים, אוֹ עַל בָּתֵּיכֶם לָכֶם הֵם; בֹּֽאוּ וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם, וּנְבַטֵּל מֵהֶם הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת לָהֶם אֱלֹהֵיהֶם: שַׁבָּת, רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ וּמִילָה. (לא) אָז קָם בַּגְרִס הָרָשָׁע וְכׇל מַחֲנוֹתָיו, וַיָּבֹֽאוּ לִירוּשָׁלָֽיִם. (לב) וַיַּהֲרֹג בָּהּ הֶֽרֶג רָב, וַיִּגְזֹר בָּהּ גְּזֵרָה גְּמוּרָה עַל שַׁבָּת, רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ וּמִילָה. (לג) בִּהְיוֹת זֶה, כַּאֲשֶׁר הָיָה דְבַר הַמֶּֽלֶךְ נֶחְפָּז, מָצְאוּ אִישׁ אֲשֶׁר מָל בְּנוֹ, וַיָּבִֽיאוּ הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, וַיִּתְלוּ אוֹתָם כְּנֶֽגֶד הַיָּֽלֶד. (לד) וְגַם אִשָּׁה אֲשֶׁר יָלְדָה בֵן אַחֲרֵי מוֹת בַּעְלָהּ, וַתָּֽמׇל אוֹתוֹ לִשְׁמֹנָה יָמִים, וַתַּֽעַל עַל חוֹמַת יְרוּשָׁלַֽיִם וּבְנָהּ הַמָּהוּל בְּיָדָהּ. (לה) וַתַּֽעַן וַתֹּאמַר: לְךָ אוֹמְרִים, בַּגְרִס הָרָשָׁע, אַתֶּם חוֹשְׁבִים לְבַטֵּל מֵאִתָּֽנוּ הַבְּרִית אֲשֶׁר כֹּרַת עִמָּֽנוּ; בְּרִית אֲבוֹתֵֽינוּ לֹא נִבְטָל מִמֶּֽנּוּ וְלֹא מִבְּנֵי בָנֵֽינוּ. (לו) וַתַּפֵּל בְּנָהּ לָאָֽרֶץ וַתִּפֹּל אַחֲרָיו, וַיָּמֽוּתוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד. וְרַבִּים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ עוֹשִׂים כֵּן בַּיָּמִים הָהֵם, וְלֹא שִׁנּוּ בְּרִית אֲבוֹתָם.
(לז) בַּזְּמַן הַהוּא אָמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֵֽלֶּה לָאֵֽלֶּה: בֹּֽאוּ וְנִשְׁבֹּת בִּמְעָרָה, פֶּן נְחַלֵּל אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת; וַיַּלְשִֽׁינוּ אוֹתָם לִפְנֵי בַגְרִס. (לח) אָז שָׁלַח בַּגְרִס אֲנָשִׁים חֲלוּצִים, וַיָּבֹֽאוּ וַיֵּשְׁבוּ עַל פִּי הַמְּעָרָה וַיֹּאמְרוּ: בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, צְאוּ אֵלֵֽינוּ; אִכְלוּ מִלַּחְמֵֽנוּ וּשְׁתוּ מִיֵּינֵֽנוּ, וּמַעֲשֵֽׂינוּ תִּהְיוּ עוֹשִׂים. (לט) וַיַּעֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֵֽלֶּה לָאֵֽלֶּה: זוֹכְרִים אֲנַחְנוּ אֵת אֲשֶׁר נִצְטַוִּֽינוּ עַל הַר סִינָי: שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִֽׂיתָ כׇּל מְלַאכְתֶּֽךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת; עַתָּה, טוֹב לָֽנוּ אֲשֶׁר נָמוּת מֵאֲשֶׁר נְחַלֵּל אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת. (מ) בִּהְיוֹת זֶה, כַּאֲשֶׁר לֹא יָצְאוּ אֲלֵיהֶם הַיְּהוּדִים, וַיָּבִֽיאוּ עֵצִים וַיִּשְׂרְפוּ עַל פִּי הַמְּעָרָה, וַיָּמֽוּתוּ כְּאֶֽלֶף אִישׁ וְאִשָּׁה. (מא) אַחֲרֵי כֵן יָצְאוּ חֲמֵֽשֶׁת בְּנֵי מַתִּתְיָה, יוֹחָנָן וְאַרְבַּֽעַת אֶחָיו, וַיִּלָּחֲמוּ בָעַמִּים, וַיַּהַרְגוּ בָהֶם הֶֽרֶג רָב; (מב) וַיְגָרְשׁוּם לְאִיֵּי הַיָּם, כִּי בָטְחוּ בֵּאלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם.
(מג) אָז נִכְנַס בַּגְרִס הָרָשָׁע בִּסְפִינָה וַיָּֽנׇס אֶל אַנְטְיוֹכוֹס הַמֶּֽלֶךְ, וְעִמּוֹ אֲנָשִׁים פְּלִֽיטֵי חָֽרֶב. (מד) וַיַּֽעַן בַּגְרִס וַיֹּֽאמֶר לְאַנְטְיוֹכוֹס הַמֶּֽלֶךְ: אַתָּה, הַמֶּֽלֶךְ, שַֽׂמְתָּ צַו לְבַטֵּל מִן יְהוּדָה שַׁבָּת, רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ וּמִילָה, וְהִנֵּה מֶֽרֶד גָּדוֹל בְּתוֹכָהּ, אֲשֶׁר אִם [לֹא] יֵלְכוּ כׇל הָעַמִּים וְהָאֻמּוֹת וְהַלְּשׁוֹנוֹת לֹא יוּכְלוּ לַחֲמֵֽשֶׁת בְּנֵי מַתִּתְיָה; מֵאֲרָיוֹת הֵם חֲזָקִים, וּמִנְּשָׁרִים הֵם קַלִּים, וּמִדֻּבִּים הֵם נִמְהָרִים. (מה) עַתָּה, הַמֶּֽלֶךְ, עֲצָתִי תִּיטַב עָלֶֽיךָ; אִם תִּלָּחֵם בָּהֶם בְּחַֽיִל זֶה, תֵּבוֹשׁ בְּעֵינִי כׇל הַמְּלָכִים. (מו) לָכֵן שְׁלַח סְפָרִים בְּכׇל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶֽךָ, וְיָבֹֽאוּ שָׁרֵי הַחֲיָלוֹת, וְלֹא יִשָּׁאֵר מֵהֶם אֶחָד; וְגַם פִּילִים מְלֻבָּשִׁים שִׁרְיוֹנִים יִהְיוּ עִמָּהֶם. (מז) וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי אַנְטְיוֹכוֹס הַמֶּֽלֶךְ, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים לְכׇל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ; וַיָּבֹֽאוּ שָׁרֵי עַם וָעָם, וְעִמָּהֶם פִּילִים מְלֻבָּשִׁים שִׁרְיוֹנִים. (מח) שֵׁנִית קָם בַּגְרִס הָרָשָׁע וַיָּבֹא לִירוּשָׁלָֽיִם; בָּקַע הַחוֹמָה וַיְנַתֵּק הַמָּבוֹא וַיִּפְרֹץ בַּמִּקְדָּשׁ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה פְּרָצוֹת, וְגַם מִן הָאֲבָנִים שִׁבֵּר עַד אֲשֶׁר הָיוּ כֶּעָפָר. (מט) וַיַּחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ וַיֹּאמַר: הַפַּֽעַם הַזֹּאת לֹא יוּכְלוּ לִי, כִּי רַב חֵילִי וְעַזָּה יָדִי; וֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם לֹא חָשַׁב כֵּן.
(נ) כִּשְׁמֹֽעַ חֲמֵֽשֶׁת בְּנֵי מַתִּתְיָה, קָֽמוּ וַיָּבֹֽאוּ לְמִצְפֵּה גִּלְעָד, אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁם פְּלֵיטָה לְבֵית יִשְׂרָאֵל בִּימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. (נא) צוֹם גָּזָֽרוּ, וַיֵּשְׁבוּ עַל הָאֵֽפֶר לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מִלִּפְנַי אֱלֹהֵי הַשָּׁמָֽיִם; אָז נָפְלָה בְּלִבָּם עֵצָה טוֹבָה. (נב) וְהָיוּ שְׁמוֹתֵיהֶם: יְהוּדָה הַבְּכוֹר, שִׁמְעוֹן הַשֵּׁנִי, יוֹחָנָן הַשְּׁלִישִׁי, יוֹנָתָן הָרְבִיעִי, אֶלְעָזָר הַחֲמִישִׁי. (נג) וַיבָֽרֶךְ אוֹתָם אֲבִיהֶם קֹֽדֶם שֶׁשְּׁלָחָם לַמִּלְחָמָה, וַיֹּֽאמֶר לָהֶם: יְהוּדָה בְּנִי, אֲדַמֶּה אוֹתְךָ לִיהוּדָה בֶּן יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָיָה נִמְשָׁל לְאַרְיֵה. (נד) שִׁמְעוֹן בְּנִי, אֲדַמֶּה אוֹתְךָ לְשִׁמְעוֹן בֶּן יַעֲקֹב אֲשֶׁר הָרַג יוֹשְׁבֵי שְׁכֶם. (נה) יוֹחָנָן בְּנִי, אֲדַמֶּה אוֹתְךָ לְאַבְנֵר בֶּן נֵר, שַׂר צְבָא יִשְׂרָאֵל. (נו) יוֹנָתָן בְּנִי, אֲדַמֶּה אוֹתְךָ לְיוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל אֲשֶׁר הָרַג עַם פְּלִשְׁתִּים. (נז) אֶלְעָזָר בְּנִי, אֲדַמֶּה אוֹתְךָ לְפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר, אֲשֶׁר קַנָּא לֵאלֹהָיו וְהִצִּיל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (נח) אַחַר זֶה קָֽמוּ חֲמֵֽשֶׁת בְּנֵי מַתִּתְיָה וַיִּלָּחֲמוּ בָּעַמִּים הָהֵם, וַיַּהַרְגוּ בָּהֶם הֶֽרֶג רָב; וַיֵּהָרֵג מֵהֶם יְהוּדָה.
(נט) בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, כַּאֲשֶׁר רָאוּ בְּנֵי מַתִּתְיָה כִּי נֶהֱרַג יְהוּדָה, שָֽׁבוּ וַיָּבֹֽאוּ אֵל אֲבִיהֶם; וַיֹּֽאמֶר לָהֶם: לָֽמָּה שַׁבְתֶּם. (ס) וַיַּעֲנוּ וַיֹּאמְרוּ: נֶהֱרַג יְהוּדָה אָחִֽינוּ, אֲשֶׁר הָיָה חָשׁוּב כְּכֻלָּֽנוּ. (סא) וַיַּֽעַן מַתִּתְיָה וַיֹּֽאמֶר אֲלֵיהֶם: אֲנִי אֵצֵא עִמָּכֶם וְאֶלָּחֵם בָּעַמִּים, פֶּן יְאַבְּדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל; וְאַתֶּם נִבְהַלְתֶּם עַל אֲחִיכֶם. (סב) וַיֵּצֵא מַתִּתְיָה בַּיּוֹם הַהוּא עִם בָּנָיו, וַיִּלָּחֲמוּ בָעַמִּים. (סג) וֵאלֹהֵי הַשָּׁמַיִם נָתַן כׇּל גִּבּוֹרֵי הָעַמִּים בְּיָדָם, וַיַּהַרְגוּ בָהֶם הֶֽרֶג רָב, כׇּל שׁוֹלֵף חֶֽרֶב וְכׇל אוֹחֵז קֶֽשֶׁת, שָׁרֵי הַחַֽיִל וְהַסְּגָנִים, לֹא נוֹתַר בָּהֶם שָׂרִיד; וַיָּנֽוּסוּ שְׁאָר עַמִּים לִמְדִינוֹת הַיָּם. (סד) וְאֶלְעָזָר הָיָה מִתְעַסֵּק לְהָמִית הַפִּילִים, וַיִּטְבַּע בְּפֶֽרֶשׁ הַפִּילִים; וַיְבַקְשֽׁוּהוּ אֶחָיו בֵּין הַחַיִּים וּבֵין הַמֵּתִים וְלֹא מְצָאֽוּהוּ, וְאַחֲרֵי כֵן מְצָאֽוּהוּ טוֹבֵֽעַ בְּפֶֽרֶשׁ הַפִּילִים.
(סה) וַיִּשְׂמְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי נִתְּנוּ בִידֵיהֶם שׂוֹנְאֵיהֶם; מֵהֶם שָׂרְפוּ בָאֵשׁ, וּמֵהֶם תָּלוּ עַל הָעֵץ; וּבַגְרִס הָרָשָׁע, הַמַּטְעֶה אֶת עַמּוֹ, שָׂרְפוּ אוֹתוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאֵשׁ. (סו) וְאַנְטְיוֹכוֹס הַמֶּֽלֶךְ, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֲשֶׁר נֶהֶרְגוּ בַּגְרִס מִשְׁנֵֽהוּ וְכׇל שָׁרֵי הַחַֽיִל אֲשֶׁר עִמּוֹ, נִכְנַס בִּסְפִינָה וְיָֽנׇס לִמְדִינוֹת הַיָּם. (סז) וַיְהִי, כׇּל מָקוֹם אֲשֶׁר הָיָה בָא שָֽׁמָּה הָיוּ מוֹרְדִים בּוֹ וְקוֹרְאִים אוֹתוֹ הַבּוֹרֵֽחַ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נַפְשׁוֹ הַיָּמָּה.
(סח) אַחֲרֵי כֵן בָּֽאוּ בְּנֵי חַשְׁמֹנַי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וַיִּבְנוּ הַשְּׁעָרִים, וַיִּסְגְּרוּ הַפְּרָצוֹת, וַיְטַהֲרוּ אֶת הָעֲזָרָה מִן הַהֲרוּגִים וּמִן הַטֻּמְאוֹת. (סט) וַיְבַקְשׁוּ שֶֽׁמֶן זַֽיִת זָךְ לְהַדְלִיק הַמְּנוֹרָה, וְלֹא מָצְאוּ כִּי אִם צְלוֹחִית אַחַת אֲשֶׁר הָיְתָה חֲתוּמָה בְּטַבַּֽעַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, וַיֵּדְעוּ כִּי הָיְתָה טְהוֹרָה, וְהָיָה בָהּ כְּשִׁעוּר הַדְלָקַת יוֹם אֶחָד. (ע) וֵאלֹהֵי הַשָּׁמַֽיִם, אֲשֶׁר שִׁכֵּן שְׁמוֹ שָׂם, נָתַן בְּרָכָה וְהִדְלִֽיקוּ מִמֶּֽנָּה שְׁמוֹנַת יָמִים. (עא) עַל כֵּן קִיְּמוּ בְּנֵי חַשְׁמוֹנַי קִיּוּם, וְחִזְּקוּ אִסָּר, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עִמָּהֶם כְּאֶחָד, לַעֲשׂוֹת שְׁמֹנַת הַיָּמִים הָאֵֽלֶּה יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׁמְחָה כִּימֵי מוֹעֲדִים הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה, וּלְהַדְלִיק בָּהֶם נֵרוֹת לְהוֹדִֽיעַ אֲשֶׁר עָשָׁה לָהֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם נִצּוּחִים. (עב) וּבָהֶם אֵין לִסְפּוֹד וְלֹא לִגְזוֹר צוֹם, זוּלָתִי אֲשֶׁר יִהְיֶה עָלָיו נֶֽדֶר יְשַׁלְּמֶֽנּוּ; אַךְ חַשְׁמוֹנַי וּבָנָיו וַאֲחִיהֶם לֹא גָּזְרוּ בָּהֶם לְבַטֵּל מְלָאכָה וַעֲבוֹדָה. (עג) וּמִן הָעֵת הַהִיא לֹא הָיָה שֵׁם לְמַלְכוּת יָוָן.
(עד) וַיְקַבְּלוּ הַמַּלְכוּת בְּנֵי חַשְׁמוֹנַי, הֵם וּבְנֵיהֶם וּבְנֵי בְנֵיהֶם, מֵהָעֵת הַזֹּאת עַד חֻרְבַּן בֵּית הָאֱלֹהִים, מָאתַֽיִם וָשֵׁשׁ שָׁנִים. (עה) עַל כֵּן שׁוֹמְרִים בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיָּמִים הָאֵֽלֶּה בְּכָל גָּלוּתָם, וְיִקְרְאוּ לָהֶם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׁמְחָה, מֵחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים לַחֹֽדֶשׁ כִּסְלֵו שְׁמֹנָה יָמִים. (עו) וְהַיָּמִים הָאֵֽלֶּה קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם וְעַל בְּנֵי בְנֵיהֶם עַד עוֹלָם הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּים וְהַחֲכָמִים אֲשֶׁר הָיוּ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא יָסֽוּרוּ מִזַּרְעָם עַד עוֹלָם.