לדלג לתוכן

הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עמודים/הקפות לשמחת תורה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
"הַקָּפוֹת לְשִׂמְחַת תּוֹרָה" בְּתוֹךְ הַסִּדּוּר הַשָּׁלֵם מֵאֵת פַּלְטִיאֵל בִּירֶנְבּוֹים.

הַקָּפוֹת לְשִׂמְחַת תּוֹרָה

ש"ץ וקהל:

אַתָּה הׇרְאֵֽתָ לָדַֽעַת כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְּדֹלוֹת לְבַדּוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. אֵין כָּמֽוֹךָ בָאֱלֹהִים אֲדֹנָי, וְאֵין כְּמַעֲשֶֽׂיךָ. יְהִי כְבוֹד יְיָ לְעוֹלָם, יִשְׂמַח יְיָ בְּמַעֲשָׂיו. יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. יְהִי יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עִמָּֽנוּ, כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵֽינוּ אַל יַעַזְבֵֽנוּ וְאַל יִטְּשֵֽׁנוּ. וְאִמְרוּ: הוֹשִׁיעֵֽנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִן הַגּוֹיִם, לְהֹדוֹת לְשֵׁם קׇדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּֽחַ בִּתְהִלָּתֶֽךָ. יְיָ מֶֽלֶךְ, יְיָ מָלָךְ, יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן; יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. וְיִהְיוּ נָא אֲמָרֵֽינוּ לְרָצוֹן לִפְנֵי אָדוֹן כֹּל. וַיְהִי בִּנְסֹֽעַ הָאָרֹן וַיֹּֽאמֶר מֹשֶׁה: קוּמָה יְיָ, וְיָפֻֽצוּ אֹיְבֶֽיךָ, וְיָנֻֽסוּ מְשַׂנְאֶֽיךָ מִפָּנֶֽיךָ. קוּמָה יְיָ לִמְנוּחָתֶֽךָ, אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ. כֹּהֲנֶֽיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶֽדֶק, וַחֲסִידֶֽיךָ יְרַנֵּֽנוּ. בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּֽךָ, אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶֽךָ. וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא: הִנֵּה אֱלֹהֵֽינוּ זֶה קִוִּֽינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵֽנוּ; זֶה יְיָ קִוִּֽינוּ לוֹ, נָגִֽילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כׇּל עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכׇל דּוֹר וָדֹר. כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָֽיִם. אָב הָרַחֲמִים, הֵיטִֽיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן, תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָֽיִם. כִּי בְךָ לְבַד בָּטָֽחְנוּ, מֶֽלֶךְ אֵל רָם וְנִשָּׂא, אֲדוֹן עוֹלָמִים.

אנשים שונים מתכבדים בכל אחת משבעת ההקפות.
הַקָּפָה רִאשׁוֹנָה

אָנָּא יְיָ, הוֹשִֽׁיעָה נָּא; אָנָּא יְיָ, הַצְלִיחָה נָא; אָנָּא יְיָ, עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.

אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, הוֹשִֽׁיעָה נָּא; בּוֹחֵן לְבָבוֹת, הַצְלִיחָה נָא; גּוֹאֵל חָזָק, עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.

הַקָּפָה שְׁנִיָּה

דּוֹבֵר צְדָקוֹת, הוֹשִֽׁיעָה נָּא; הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ, הַצְלִיחָה נָא; וָתִיק וְחָסִיד, עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.

הַקָּפָה שְׁלִישִׁית

זַךְ וְיָשָׁר, הוֹשִֽׁיעָה נָּא; חוֹמֵל דַּלִים, הַצְלִיחָה נָא; טוֹב וּמֵטִיב, עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.

הַקָּפָה רְבִיעִית

יוֹדֵֽעַ מַחֲשָׁבוֹת, הוֹשִֽׁיעָה נָּא; כַּבִּיר וְנָאוֹר, הַצְלִיחָה נָא; לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת, עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.

הַקָּפָה חֲמִישִׁית

מֶֽלֶךְ עוֹלָמִים, הוֹשִֽׁיעָה נָּא; נָאוֹר וְאַדִּיר, הַצְלִיחָה נָא; סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.

הַקָּפָה שִׁשִּׁית

עוֹזֵר דַּלִּים, הוֹשִֽׁיעָה נָּא; פּוֹדֶה וּמַצִּיל, הַצְלִיחָה נָא; צוּר עוֹלָמִים, עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.

הַקָּפָה שְׁבִיעִית

קָדוֹשׁ וְנוֹרָא, הוֹשִֽׁיעָה נָּא; רַחוּם וְחַנּוּן, הַצְלִיחָה נָא; שׁוֹמֵר הַבְּרִית, עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.

תּוֹמֵךְ תְּמִימִים, הוֹשִֽׁיעָה נָּא; תַּקִּיף לָעַד, הַצְלִיחָה נָא; תָּמִים בְּמַעֲשָׂיו, עֲנֵֽנוּ בְיוֹם קׇרְאֵֽנוּ.


שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה

וּתְנוּ כָּבוֹד לַתּוֹרָה.

כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִכׇּל סְחוֹרָה

מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה.

נָגִיל וְנָשִׂישׂ בְּזֹאת הַתּוֹרָה

כִּי הִיא לָֽנוּ עֹז וְאוֹרָה.

אֲהַלְלָה אֱלֹהַי וְאֶשְׂמְחָה בוֹ

וְאָשִֽׂימָה תִקְוָתִי בּוֹ.

אֲהוֹדֶֽנּוּ בְּסוֹד עַם קְרוֹבוֹ

אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ.

בְּכׇל לֵב אֲרַנֵּן צִדְקוֹתֶֽיךָ

וַאֲסַפְּרָה תְּהִלָּתֶֽךָ.

בְּעוֹדִי אַגִּיד נִפְלְאוֹתֶֽיךָ

עַל חַסְדְּךָ וְעַל אֲמִתֶּֽךָ.

נָגִיל וְנָשִׂישׂ בְּזֹאת הַתּוֹרָה

כִּי הִיא לָֽנוּ עֹז וְאוֹרָה.


משאירים שלושה ספרי תורה לקרוא בהם, ואת השאר מחזירים לארון הקודש.
ש"ץ וקהל:

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד.

ש"ץ וקהל:

אֶחָד אֱלֹהֵֽינוּ, גָּדוֹל אֲדוֹנֵֽינוּ, קָדוֹשׁ שְׁמוֹ.

ש"ץ:

גַּדְּלוּ לַייָ אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו.

ממשיכים "לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה" בעמ' 365.

הערות

[עריכה]