הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עמודים/הדלקת נר של חנוכה
הַדְלָקַת נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנֻכָּה.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הַהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בלילה הראשון:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָֽנוּ וְקִיְּמָֽנוּ וְהִגִּיעָֽנוּ לַזְּמַן הַזֶּה.
אחרי הדלקת הנר הראשון, בזמן שמדליקים את שאר הנרות משמאל לימין, אומרים:
הַנֵּרוֹת הַלָּֽלוּ אֲנַֽחְנוּ מַדְלִיקִין עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת, וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה עַל יְדֵי כֹּהֲנֶֽיךָ הַקְּדוֹשִׁים. וְכׇל שְׁמֺנַת יְמֵי חֲנֻכָּה הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ קֹֽדֶשׁ הֵם, וְאֵין לָֽנוּ רְשׁוּת לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֶלָּא לִרְאוֹתָם בִּלְבָד, כְּדֵי לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל עַל נִסֶּֽיךָ וְעַל נִפְלְאוֹתֶֽיךָ וְעַל יְשׁוּעָתֶֽךָ.
מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּֽחַ.
תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּֽחַ.
לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּֽחַ מִצָּר הַמְנַבֵּֽחַ.
אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּֽחַ.
רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי בְּיָגוֹן כֹּחִי כָלָה.
חַיַּי מֵרְרוּ בְּקֹֽשִׁי בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה.
וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה.
חֵיל פַּרְעֹה וְכׇל זַרְעוֹ יָרְדוּ כְאֶֽבֶן מְצוּלָה.
דְּבִיר קׇדְשׁוֹ הֱבִיאַֽנִי וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַֽטְתִּי.
וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַֽנִי כִּי זָרִים עָבַֽדְתִּי.
וְיֵין רַֽעַל מָסַֽכְתִּי כִּמְעַט שֶׁעָבַֽרְתִּי.
קֵץ בָּבֶל, זְרֻבָּבֶל, לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשָֽׁעְתִּי.
כְּרֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָֽתָא.
וְנִהְיְתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּֽתָה.
רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּֽׂאתָ וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִֽיתָ.
רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו עַל הָעֵץ תָּלִֽיתָ.
יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים.
וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי וְטִמְּאוּ כׇל הַשְּׁמָנִים.
וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים נַעֲשָׂה נֵס לְשׁוֹשַׁנִּים.
בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמֹנָה קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים.
הבית האחרון הוא תוספת מאוחרת.
חֲשׂוֹף זְרֽוֹעַ קׇדְשֶֽׁךָ וְקָרֵב יום הַיְשׁוּעָה.
נְקֹם נִקְמַת דַם עֲבָדֶֽיךָ מִמַּלְכוּת הָרְשָׁעָה.
כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה.
דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן וְהָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה.