הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עמודים/ברכת כהנים
בִּרְכַּת כֹּהֲנִים
קהל וש"ץ (בחוץ לארץ):
וְתֵעָרֵב עָלֶֽיךָ עֲתִירָתֵֽנוּ כְּעוֹלָה וּכְקׇרְבָּן; אָנָּא, רַחוּם, בְרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶֽךָ, וְסֵֽדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָֽיִם. וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים, וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.
והש"ץ חותם:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד.
הש"ץ ממשיך בברכת "מוֹדִים" עד "לְהוֹדוֹת", והקהל ב"מודים דרבנן" (עמ' 623).
קהל וש"ץ (בארץ ישראל):
וְתֵעָרֵב עָלֶֽיךָ עֲתִירָתֵֽנוּ כְּעוֹלָה וּכְקׇרְבָּן. אָנָּא, רַחוּם, בְרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְצִיּוֹן עִירֶֽךָ, וְסֵֽדֶר הָעֲבוֹדָה לִירוּשָׁלָֽיִם; וְשָׁם נַעֲבׇדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.
והש"ץ חותם:[1]
וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.
הש"ץ ממשיך בברכת "מוֹדִים" עד "לְהוֹדוֹת", והקהל ב"מודים דרבנן" (עמ' 623).
קהל:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה הַזֹּאת שֶׁצִּוִּֽיתָ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָוֺן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
ש"ץ:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, בָּרְכֵֽנוּ בַבְּרָכָה הַמְּשֻׁלֶּֽשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּֽךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו
כֹּהֲנִים
קהל:
עַם קְדוֹשֶֽׁךָ, כָּאָמוּר.
כהנים:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּֽנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.
כהנים: יְבָרֶכְךָ
- קהל: יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן, עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ.
כהנים: יְיָ
- קהל: יְיָ אֲדֹנֵֽינוּ, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָֽרֶץ.
כהנים: וְיִשְׁמְרֶֽךָ.
- קהל: שׇׁמְרֵֽנִי, אֵל, כִּי חָסִֽיתִי בָךְ.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלְּךָ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ; חֲלוֹם חָלַֽמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵֽעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַֽמְתִּי עַל עַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלַֽמְתִּי עַל אֲחֵרִים וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלָי; אִם טוֹבִים הֵם, חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם, וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק; וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה, רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּֽהוּ מֶֽלֶךְ יְהוּדָה מֵחׇלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּֽנוּ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַֽכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה, כֵּן תַּהֲפֹךְ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, וְתִשְׁמְרֵֽנִי וּתְחׇנֵּֽנִי וְתִרְצֵֽנִי. אָמֵן.
כהנים: יָאֵר
- קהל: אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ; יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה.
כהנים: יְיָ
- קהל: יְיָ יְיָ, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶאֱמֶת.
כהנים: פָּנָיו
- קהל: פְּנֵה אֵלַי וְחׇנֵּנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָֽנִי.
כהנים: אֵלֶֽיךָ
- קהל: אֵלֶֽיךָ, יְיָ, נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
כהנים: וִיחֻנֶּֽךָ.
- קהל: הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם, כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵֽינוּ אֶל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַד שֶׁיְּחׇנֵּֽנוּ.
כהנים: יִשָּׂא
- קהל: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. וּמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
כהנים: יְיָ
- קהל: יְיָ, חׇנֵּֽנוּ, לְךָ קִוִּֽינוּ, הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵֽנוּ בְּעֵת צָרָה.
כהנים: פָּנָיו
- קהל: אַל תַּסְתֵּר פָּנֶֽיךָ מִמֶּֽנִּי בְּיוֹם צַר לִי; הַטֵּה אֵלַי אׇזְנֶֽךָ, בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵֽנִי.
כהנים: אֵלֶֽיךָ
- קהל: אֵלֶֽיךָ נָשָֽׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָֽיִם.
כהנים: וְיָשֵׂם
- קהל: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵֽם.
כהנים: לְךָ
- קהל: לְךָ, יְיָ, הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶֽרֶת וְהַנֵּֽצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ; לְךָ, יְיָ, הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ.
כהנים: שָׁלוֹם.
- קהל: שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב, אָמַר יְיָ, וּרְפָאתִיו.
קהל:
אַדִּיר בַּמָּרוֹם, שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם; יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם.
כהנים:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִֽׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַֽרְתָּ עָלֵֽינוּ; וְאַף אַתָּה עֲשֵׂה עִמָּֽנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּֽנוּ. הַשְׁקִֽיפָה מִמְּעוֹן קׇדְשְׁךָ, מִן הַשָּׁמַֽיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַֽתָּה לָּֽנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּֽעְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ, אֶֽרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ.
הש"ץ ממשיך בברכת "שים שלום" (עמ' 625).
הערות
[עריכה]- ^ בחוץ לארץ חותמים "שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד" במוסף של המועדים כשהכהנים נושאים את כפיהם; הוא מנהג אשכנז הוותיק, וכנראה שנשתמר בנוסח זה מנהג ארץ ישראל העתיק מימי בית שני (ראו בער, עבודת ישראל עמ' 98). ואילו בנוסח אשכנז בארץ ישראל בימינו קיבלו את דעת הגר"א שחותמים כרגיל תמיד (פאת השולחן סימן י"ז ושם בבית ישראל סוף ס"ק כ"ד), ולכן גם העבירו את המשפט "וְתֶחֱזֶֽינָה עֵינֵֽינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים" למקומו הרגיל מיד לפני חתימת הברכה (על כל הנושא ראו סידור אזור אליהו עמ' שלה-שלו בהערה). אמנם החסידים בארץ ישראל שמרו על מנהג אשכנז הוותיק בסידוריהם ("נוסח סְפַרְד"), ובנוסח זה עדיין חותמים "שֶׁאוֹתְךָ לְבַדְּךָ בְּיִרְאָה נַעֲבוֹד".