הסידור השלם (בירנבוים)/אשכנז/עמודים/ברית מילה
בְּרִית מִילָה
מכניסים את הבן למול, והקהל קם מפניו ואומר:
בָּרוּךְ הַבָּא.
אבי הבן אומר:
הִנְנִי מוּכָן וּמְזֻמָּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁצִוָּֽנִי הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לָמוּל אֶת בְּנִי, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וּבֶן־שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כׇּל זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם.
המוהל שם את הבן על ברכי הסנדק היושב על כסא אליהו ואומר:
זֶה הַכִּסֵּא שֶׁל אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב.
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽיתִי, יְיָ. שִׂבַּֽרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ, יְיָ, וּמִצְוֺתֶֽיךָ עָשִֽׂיתִי.שִׂבַּֽרְתִּי לִישׁוּעָתְךָ, יְיָ. שָׂשׂ אָנֹכִי עַל אִמְרָתֶֽךָ, כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב. שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶֽךָ, וְאֵין לָֽמוֹ מִכְשׁוֹל. אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב, יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶֽיךָ–
והקהל עונה:
נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶֽךָ, קְדוֹשׁ הֵיכָלֶֽךָ.
המוהל מברך לפני המילה:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ עַל הַמִּילָה.
האב מברך מיד אחרי המילה:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָֽׁנוּ בְּמִצְוֺתָיו וְצִוָּֽנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ.הקהל אומר:
כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתּוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.
המוהל מברך:
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּֽפֶן.
בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ אֱלֺהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּֽטֶן, וְחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וְצֶאֱצָאָיו חָתַם בְּאוֹת בְּרִית קֺֽדֶשׁ. עַל כֵּן, בִּשְׂכַר זֹאת, אֵל חַי, חֶלְקֵֽנוּ צוּרֵֽנוּ, צַוֵּה לְהַצִּיל יְדִידוּת שְׁאֵרֵֽנוּ מִשַּֽׁחַת, לְמַֽעַן בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שָׂם בִּבְשָׂרֵֽנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה, יְיָ, כּוֹרֵת הַבְּרִית.
אֱלֺהֵֽינוּ וֵאלֺהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, קַיֵּם אֶת הַיֶּֽלֶד הַזֶּה לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ, וְיִקָּרֵא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל (פלוני בן פלוני). יִשְׂמַח הָאָב בְּיוֹצֵא חֲלָצָיו, וְתָגֵל אִמּוֹ בִּפְרִי בִטְנָהּ, כַּכָּתוּב: יִשְׂמַח אָבִֽיךָ וְאִמֶּֽךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּֽךָ. וְנֶאֱמַר: וָאֶעֱבֹר עָלַֽיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶֽסֶת בְּדָמָֽיִךְ, וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִי; וָאֹֽמַר לָךְ בְּדָמַֽיִךְ חֲיִֽי. וְנֶאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶֽלֶף דּוֹר. אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק. וַיַּעֲמִידֶֽהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם. וְנֶאֱמַר: וַיָּֽמׇל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן־שְׁמֹנַת יָמִים, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. זֶה הַקָּטֹן (פלוני) גָדוֹל יִהְיֶה. כְּשֵׁם שֶׁנִכְנַס לַבְּרִית, כֵּן יִכָּנֵס לְתּוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.בִּרְכַּת הַמָּזוֹן לִבְרִית מִילָה
המזמן:
רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ.
המסובים, ואז המזמן חוזר:
יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
המסובים:
נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנָי בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ.
המזמן:
בִּרְשׁוּת אֵל אָיוֹם וְנוֹרָא מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה
אֵל נֶאְזָר בִּגְבוּרָה אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְיָ.
המסובים:
נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנָי בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ.
המזמן:
בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה טְהוֹרָה הִיא וְגַם פְּרוּשָׁה
צִוָּה לָֽנוּ מוֹרָשָׁה משֶׁה עֶֽבֶד יְיָ.
המסובים:
נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנָי בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ.
המזמן:
בִּרְשׁוּת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֶקְרָא לֵאלֺהֵי הָעִבְרִיִּים
אֲהוֹדֶֽנּוּ בְּכׇל אִיִּים אֲבָרְכָה אֶת יְיָ.
המסובים:
נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנָי בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ.המזמן:
בִּרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי אֶפְתַּח בְּשִׁיר פִּי וּשְׂפָתַי
וְתֹאמַֽרְנָה עַצְמוֹתַי בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְיָ.
המסובים:
נוֹדֶה לְשִׁמְךָ בְּתוֹךְ אֱמוּנָי בְּרוּכִים אַתֶּם לַייָ.
ממשיכים בברכת המזון בעמ' 759.
אחרי "בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם" (עמ' 767) ממשיכים:
הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ אֲבִי הַיֶּֽלֶד וְאִמּוֹ
וְיִזְכּוּ לְגַדְּלוֹ וּלְחַנְּכוֹ וּלְחַכְּמוֹ;
מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָֽלְאָה יֵרָצֶה דָמוֹ
וִיהִי יְיָ אֱלֺהָיו עִמּוֹ.
הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ בַּֽעַל בְּרִית הַמִּילָה
אֲשֶׁר שָׂשׂ לַעֲשׂוֹת צֶֽדֶק בְּגִילָה;
וִישַׁלֵּם פׇּעֳלוֹ וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ כְּפוּלָה
וְיִתְּנֵֽהוּ לְמַֽעֲלָה לְמָֽעְלָה.
הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ רַךְ הַנִּמּוֹל לִשְׁמוֹנָה
וְיִהְיוּ יָדָיו וְלִבּוֹ לְאֵל אֱמוּנָה;
וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה.
וּפָרַע וּמָצַץ דְּמֵי הַמִּילָה;
אִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה
אִם שְׁלׇשׁ־אֵֽלֶּה לֺא יַעֲשֶׂה־לָּהּ.
הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ מְשִׁיחוֹ הוֹלֵךְ תָּמִים
בִּזְכוּת חַתְנֵי מוּלוֹת דָּמִים;
לְבַשֵּׁר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְנִחוּמִים
לְעַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים.
הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ כֹּהֵן צֶֽדֶק אֲשֶׁר לֻקַּח לְעֵילוֹם
עַד הוּכַן כִּסְאוֹ כַּשֶּֽׁמֶשׁ וְיָהֲלוֹם;
וַיָּֽלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלוֹם
בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם.