הנפשים אל יסודם

הַנְּפָשִׁים – אֶל יְסוֹדָם / רבי אברהם אבן עזרא

הַנְּפָשִׁים – אֶל יְסוֹדָם / לַעֲלוֹת יָהִים כְּבוֹדָם.
 
אַחֲלֵי אַנְשֵׁי אֱמוּנוֹת
לֶאֱחֹז דַּרְכֵי תְבוּנוֹת,
כִּי לְכָל נִמְצָא תְּכוּנוֹת
רַק סְעִיפֵיהֶם, וְיָדָם / קָצְרָה מִבֹּא בְסוֹדָם.
 
בַּעֲלֵי תוּשִׁיָּה אָמְרוּ:
הַבְּרִיאוֹת כֻּלָּם נוֹצְרוּ
מִשְׁנַיִם, כִּי עֵת חָבְרוּ
בַּגְּוִיּוֹת – הֶעֱמִידָם / אֵל לְחַיּוֹתָם וּלְיַלְּדָם.
 
רַק יְקַר הַלֵּב יָקָרוּ
כָּל מְתִים, מֵאוֹרֹו אוֹרוֹ
הַנְּשָׁמוֹת מֵהֶם נוֹצְרוּ –
הֵם גְּלִיל שֵׂכֶל בְּסוֹדָם, / רֹאשׁ תְּבוּנוֹת הוּא וְעֵדָם.
 
מִבְּהֵמוֹת יָצְאוּ צוֹמְחוֹת,
אַךְ שְׁתֵּיהֶן כַּשְּׁפָחוֹת
לַגְּבִירוֹת, הֵן הָרוּחוֹת.
מַאֲמָר נָבִיא יְעִידָם: / נֵר אֱלֹהִים נִשְׁמַת אָדָם.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).