הנדר

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הַנֵּדֶר / זאב ז'בוטינסקי[עריכה]

צִיּוֹן: אֲנִי בוֹנֶה מַמלֶכֶת זֶרַע עֵבֶר,
   בֵּיתָר לְיִשׂרָאֵל הַשָּׂר וְהָרוֹזֵן,
   אֲשֶׁר יָדוֹ תִמלֹך מֵהֵנָּה וּמֵעֵבֶר
               לְלַהַב הַיַּרדֵּן.

חַד-נֵס: לָבָן-תָּכֹל וְאֵין שֵׁנִי, לֹא תַעַל
    אֲדֶמֶת שַׁעַטנֵז עַל זִיו הָרַעֲיוֹן, –
   הַצֹּהַר הַיָּחִיד לִברִית פּוֹעֵל וּבַעַל –
               אַחִים בּוֹנֵי צִיּוֹן.

עִברִית: לְשׁוֹן חַיַּי, בְּגִיל, יָגוֹן וָזַעַם,
     שְׂפַת עָמָל, הִרהוּר, מִזמוֹר – וּשׂפַת בָּנָי:
     שַׁלשֶׁלֶת-פָּז נִצחִית בֵּין שִׁיר תֵּל-חַי וְרַעַם
               הַפֶּלֶא שֶׁל סִינָי.

גִּיּוּס: בְּיוֹם שֵׁרוּת אֲנִי כְמוֹט-נְחֹשֶׁת,
   כְּגוּשׁ-בַּרזֶל בִּידֵי נַפָּח וּשׁמוֹ – צִיּוֹן:
   חָרשֵׁנִי כִרצוֹנךָ – מַגָּל, גַּלגַּל-חֲרֹשֶׁת
               אוֹ חֶרֶב וּפִגיוֹן.

מָגֵן: לִברִית-עַמִּים אֶגַּש אַדִּיר, כְּגֶשֶׁת
   אֲרִי אֶל אֲרָיוֹת – אֶחָי, לֹא מְנַצחָי:
   אֲנִי חַיַּל בֵּיתָר, חַיָּל לְמוּד-הַקֶּשֶׁת,
               נוֹטֵר עַל סַף תֵּל-חָי.

הָדָר: מִדַּם גִּדעוֹן נִזרַעתִּי, לְכָמוֹנִי
   הֲדַר נִינֵי מַלכוּת בַּלֵּב, בַּגֵּו, בַּכֹּל:
   יָהִיר בִּפנֵי שָׂרִים, עָנָו עֻמַּת בֶּן-עֹנִי,
               גּוֹבֵר – כְּדֵי לִמחוֹל.

צִיּוּת: לָגִיל בִּדרוֹר – כּוֹנֵן עָלֶיךָ גֶּדֶר!
   חָפשִׁי, אֶת חֹק בֵּיתָר הִמלַכתִּי עַל עַצמִי,
   כִּי צַו בֵּיתָר הוּא הֵד לְצַו לִבִּי – לַנֵּדֶר
               הַשָּׁר בִּתהוֹם דָּמִי.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה (הקישור המקורי).