המנון גדוד מגיני השפה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?
הֲתֵדְעוּ מִי אֲנִי?
אֵין אֲנִי פְרַקְצְיוֹנִי
וְאַף לֹא בֻּרְגָּנִי,

וְגַם לֹא מוֹפְּס הִנְנִי,
וְגַם לֹא אִישׁ צָבָא;
הֲתֵדְעוּ מִי אָנֹכִי?
מִגְּדוּד מְגִנֵּי הַשָּׂפָה!

יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית,
שְׂפַת עַמְּךָ וְאַרְצְךָ!
יְהוּדִי, זְכֹר תָּמִיד
כִּי עִבְרִית הִיא שְׂפָתְךָ!

מִפְלָגוֹת אֵין לָנוּ;
אֵין גַּם תָּכְנִיּוֹת,
מְאֻחָדִים אֲנַחְנוּ
עַל כָּל הַחֲזִיתוֹת.

בּוֹאוּ, אַחֲרַי, בּוֹאוּ,
שֶׁלָּנוּ הֶעָתִיד
כִּי סִיסְמָתֵנוּ:
יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית!

יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית...

יְהוּדִים אֲנַחְנוּ;
יָדוּעַ לְכֻלָּם,
בִּלְעָדֵינוּ אָנוּ -
לֹא יִתְקַיֵּם עוֹלָם!

עִבְרִית הִיא שְׂפָתֵנוּ
וּבָהּ אָנוּ דּוֹגְלִים
וְעַל כָּל מִתְנַגְּדֵינוּ
אָנוּ מְצַפְצְפִים!

יְהוּדִי, דַּבֵּר עִבְרִית...