הלכות קטנות לרי"ף/מזוזה

הלכות מזוזה

(דף רי"ף ד' ב') (מנחות כח.)

שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו ואפי' כתב אחד מעכבן ארבע פרשיות שבתפילין מעכבות זו את זו ואפילו כתב אחד מעכבן ארבע ציציות מעכבות זו את זו שארבעתן מצוה אחת רבי ישמעאל אומר ארבעתן ארבע מצות הן:

שתי פרשיות שבמזוזה מעכבות זו את זו (מנחות כט.) פשיטא אמר רב יהודה לא נצרכה אלא לקוצו של יו"ד הא נמי פשיטא לא נצרכה אלא לאידך (ס"י) דאמר רב יהודה אמר רב כל אות שאין גויל מקיף לה מן ארבע רוחותיה פסולה אמר אשיאן בר נדבך משמיה דרב ניקב תוך ה"א כשר הא ירכו פסול אמר ר' זירא לדידי מפרשא לי מרב יהודה תוכו כשר ירכו אם נשתייר בו מלוא אות קטן כשר ואם לאו פסול (מנחות כט:) אמר רבא שבעה אותיות צריכין ג' ג' זיינין ואלו הן שעטנ"ז ג"ץ

(מנחות לד:) ת"ר וכתבתם יכול יכתבם על האבנים נאמר כאן כתיבה ונאמר להלן כתיבה מה להלן בספר אף כאן בספר (גי' ד"ת) (מנחות לא:) אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן מזוזה שעשאה שתים ושלש ואחת כשרה ובלבד שלא יעשנה כקובה וכזנב אמר רב חסדא ועל הארץ בשיטה אחרונה איכא דאמרי בסוף שיטה (גי' ד"ת כגבוה וכ"ה בס"י) כימי השמים על הארץ ואיכא דאמרי בתחילת שיטה כדמרחקא שמיא מארעא:

וכבר עבדו לה ספריא תקנתא ברישי שיטי כי היכי (דף רי"ף ה' א') דתיהוי על הארץ בריש שיטה אחרונה ומאי נינהו רישי שיטי שמע. ה'. הדברים. לבניך. ובשכבך. בין. והיה. מצוה. בכל. יורה. עשב. פן. והשתחויתם. השמים. ואבדתם. ושמתם. אתם. בדרך. ובשעריך. אשר. על הארץ.

קדמאה לטטפת בתראה לטוטפת. ידך (ט"ס הוא כי אין בפ' מזוזה רק חד ידך. וכן הוא ברא"ש הלכות קטנות ובטור סי' רפח ידך חסר וכן צ"ל גם כאן) (ידך תרויהון חסרין) קדמאה מזזות בתראה מזוזות:

א"ר חלבו חזינא לרב הונא דכריך לה מאחד כלפי שמע רעושה פרשיותיה סתומות מיתיבי א"ר שמעון בן אלעזר ר' מאיר היה כותבה על דוכסוסטוס כמין דף (מנחות לב.) ועושה לה ריוח מלמטה וריוח מלמעלה ופרשיותיה פתוחות אמרתי לו מה טעם אמר לי שאין סמוכה לה מן התורה ואמר רב חננאל אמר רב הלכה כר"ש בן אלעזר תרגומא אריוה וכמה הוא ריוח אמר רב מנשיא בר יעקב ואמרי לה אמר שמואל בר יעקב כמלוא אטבא דספרי רב נחמן בר יצחק אמר מצוה למעבדינהו סתומות ואי עבדינהו פתוחות שפיר דמי ומאי פתוחות דאמר ר"ש בן אלעזר אף פתוחות תניא הלכה למשה מסיני תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס קלף במקום בשר דוכסוסטוס במקום שער ומפרשי רבנן הני מילי במעובד והאי דאמרינן מזוזה על דוכסוסטוס למצוה אבל אם עשה על הקלף כשרה ותפילין אין נכתבין אלא על הקלף בלבד (דף לב:) והלכתא מזוזה צריכה שרטוט תפילין אין צריכין שרטוט ואידי ואידי נכתבים שלא מן הכתב מ"ט מיגרס גריסין.

וכד קבע לה למזוזה מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקבוע מזוזה אמר רב יהודה אמר שמואל תלאה במקל פסולה תניא נמי הכי תלאה במקל או שהיתה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה של בית מונבז המלך היו עושין לפונדקאותיהן כן זכר למזוזה ואמר רב יהודה אמר שמואל מצוה להניחה בתוך חלל הפתח (מנחות לג.) ואמר רב שמואל עשאה בשני דפין פסולה ואמר רב יהודה אמר שמואל במזוזה הלך אחר היכר ציר היכי דמי היכר ציר כגון פתחא דבין תרי בתי בין גברי (דף רי"ף ה' ב') לנשי:

ריש גלותא בנה ביתא אמר ליה לרב נחמן קבע לי מזוזתא א"ל תלי דשי ברישא אמר רב יהודה אמר שמואל עשאה כמין נגר פסול איני והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר מזוזתא דבי רבי כמין נגר עשויין וההוא פיתחא דהוה נפיק ביה רבי לבי מדרשא לא הוה עביד ליה מזוזתא לא קשיא הא דעבידא כסיכתא הא דעבידא כאסתוירא והא ההוא פיתחא דהוה עייל ביה רב הונא לבי מדרשא ועביד ליה מזוזה התם רגיל הוה דא"ר יהודה אמר רב במזוזה הלך אחד הרגיל:

א"ר זירא אמר רב מתנה אמר שמואל מצוה להניחה בתחלת שליש העליון (דף לג:) אמר רבא מצוה להניחה בטפח הסמוך לרה"ר מאי טעמא רבנן אמרי כי היכי דתפגע ביה מצוה מיד ורב הונא מסורא אמר כי היכי דנינטריה א"ר חנינא בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו מלך ב"ו בפנים ועבדיו משמרין אותו מבחוץ אבל הקב"ה משמר את ישראל מבחוץ שנאמר (תהילים קכא ה) ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך דרש רב יוסף בר אבא משמיה דרבא העמיק לה טפח פסולה תאני העמיד לה מלבן של קנים חותך שפופרת של קנה ומניחה אמר רב אחא בריה דרבא לא שנו אלא שהעמיד ולבסוף חתך והניח אבל חתך והניח ולבסוף העמיד לא משום תעשה ולא מן העשוי אמר רבא הני פיתחי שימאי פטורין מן המזוזה מאי פיתחי שימאי פליגי בה רב רחומי ורב יוסף חד אמר דלית להו תקרה וחד אמר דלית להו שקיפי אמר רבה בר רב שילא אמר רב חסדא אכסדרה פטורה מן המזוזה ואף על פי שיש לה פצימין מ"ט לחזוקי תקרה הוא דעבידי מיתיבי בית שער אכסדרה ומרפסת חייבת במזוזה הכא במאי עסקינן באכסדרה דבי רב אכסדרה דבי רב אנדרונא מעליא הוא באכסדרה רומיאתא אמר ר' רחבה אמר רב יהודה בי ארזיקי חייב בשתי מזוזות מאי בי ארזיקי אמר רב פפא סבא משמיה דרב בית שער הפתוח לחצר ובתים הפתוחות לבית (דף רי"ף ו' א') שער תנו רבנן בית (בגמ' אי' שער) הפתוח לגינה ולקיטונית ר' יוסי אומר נידונין כקיטונית וחכ"א נידונין כבית שער רב ושמואל דאמרי תרוייהו מגינה לבית כולי עלמא לא פליגי דחייב מאי טעמא עיקר בית הוא כי פליגי מבית לגינה מר סבר עיקר גינה ומר סבר עיקר קיטונית רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו מבית לגינה כולי עלמא לא פליגי דפטור מאי טעמא ביאת גינה הוא כי פליגי מגינה לבית מר סבר עיקר גינה ומר סבר עיקר קיטונית (דף לד.) אביי ורבא עבדי כרבה ורב יוסף.

ורב אשי עבד כרב ושמואל והלכתא כרב ושמואל לחומרא:

איתמר לול פתוח מן הבית לעליה אמר רב הונא יש לו פתח אחד חייב במזוזה אחת שני פתחים חייב בשתי מזוזות אמר רב פפא שמע מינה מדרב הונא האי אינדרונא דאית ליה ארבע וחמש פתחי חייב בכל פתח ופתח פשיטא לא צריכא דאע"ג דלא רגיל אלא בחד אמר אמימר האי פיתחא דאקרנא חייב במזוזה אמר ליה רב אשי לאמימר והא לית ליה פצימין א"ל עאדיה פצימין:

רב מארי איקלע לבי מר שמואל חזא דליכא אלא חד פצימא משמאלא ועביד לה מזוזה אמר ליה כמאן כרבי מאיר אימור דא"ר מאיר מימין משמאל מי אמר דתניא ביתך דרך ביאתך מימין אתה אומר מימין או אינו אלא משמאל ת"ל ביתך מאי תלמודא אמר רבה דרך ביאתך וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא.

רב שמואל בר אהא (גי' ד"ת משמיה דרב) קמיה רב פפא משמיה דרבה בר עולא אמר מהכא (מלכים ב יב) ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקוב חור בדלתו ויתן אותו אצל המזבח בימין וגו' מאי רבי מאיר דתניא בית שאין לו אלא פצים אחד רבי מאיר מחייב במזוזה וחכמים פוטרין מאי טעמייהו דרבנן מזוזות כתיב ורבי מאיר מאי טעמא דתניא מזוזות שומע אני מיעוט מזוזות שתים כשהוא אומר בפרשה שניה מזוזות שאין ת"ל הוי ריבוי אחר ריבוי ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט מיעטו הכתוב למזוזה אחת דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר אינו צריך הרי הוא אומר (שמות יב) על המשקוף ועל שתי המזוזות שאין תלמוד לומר שתי ומה תלמוד לומר שתי זה בנה אב על כל מקום שנאמר מזוזות הרי כאן אחת עד שיפרוט לך הכתוב שתים:

וכיפה שיש ברגליה עשרה חייבת במזוזה דתניא (יומא יא:) כיפה ר"מ מחייב במזוזה וחכמים פוטרין ושוין שאם יש ברגליה עשרה שהיא חייבת:

ת"ר (יומא יא.) בשעריך אחד שערי בתים ואחד שערי חצרות ואחד שערי מדינות ואחד שערי עיירות ורפת ולולין ומתבן ואוצרות יין ואוצרות שמן כולן חייבין במזוזה יכול אף אני מרבה בית שער אכסדרה ומרפסת ת"ל בית מה בית מיוחד לדירה אף כל שהוא מיוחד לדירה יצאו אלו שאינן מיוחדין לדידה יכול שאני מרבה אף בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה ת"ל בית מה בית עשוי לכבוד אף כל שהוא עשוי לכבוד יצאו אלו שאינם עשויין לכבוד יכול שאני מרבה אף הר הבית הלשכות והעזרות ת"ל בית מה בית שהוא חול אף כל שהוא חול יצאו אלו שהן קדש ואי קשיא לך הא דתניא (דף רי"ף ו' ב') בית שער אכסדרה ומרפסת חייבות במזוזה התם בשבתים פתוחין לתוכן ובית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית שהנשים רוחצות בהן פטורות מן המזוזה תנו רבנן בית הכנסת ובית האשה ובית השותפין חייבין במזוזה פשיטא מהו דתימא ביתך ולא ביתה ביתך ולא בתיהן קא משמע לן ואימא הכי נמי. אמר קרא (דברים יא כא) למען ירבו ימיכם וימי בניכם ואלא ביתך למה לי לכדרבה דאמר דרך ביאתך וכי עקר איניש רגליה דימינא עקר ברישא ובית הכנסת שחייבת במזוזה דוקא שיש בו בית דירה אי נמי בית הכנסת דכפרים דדיירי בה אורחין אבל דכרכים לא:

גרסינן בסוכה (סוכה ג.) ת"ר בית שאין בו ד' אמות בעל ד' אמות פטור מן המזוזה ומן המעקה וכו' (יומא יא.) ת"ר מזוזת יחיד נבדקת פעמים בשבוע ושל רבים פעמים ביובל אמר ר' יהודה מעשה בארטבון אחד שהיה בודק מזוזות (יחיד) בשוק העליון של צפורי מצאו קסדור אחד ונטל ממנו אלף זוז:

(ב"מ קב.) ת"ר המשכיר בית לחבירו על השוכר להביא מזוזה וכשהוא יוצא לא יטלנה בידו ויצא ובנכרי נוטל בידו ויצא ומעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר אשתו ובניו מעשה לסתור אמר רב ששת ארישא:

(ב"מ קא:) בעו מיניה מרב ששת מזוזה על מי מזוזה על מי והאמר רב חובת הדר היא אלא מקום מזוזה על מי אמר להו רב ששת תניתוה כל דבר שאינו מעשה אומן השוכר עושהו והא נמי לאו מעשה אומן הוא דאפשר בגובתא דקניא:

(מנחות מד.) ת"ר טלית שאולה כל ל' יום פטורה מן הציצית והשוכר בית בחו"ל והדר בפונדקי אפי' בארץ ישראל פטור מן המזוזה שלשים יום אבל השוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה לאלתר משום ישוב ארץ ישראל:

סליקו להו הלכות מזוזה