היכל הברכה/בראשית/א יד
יום רביעי[עריכה]
תרין "להבדיל"; תרין "ולמועדים"[עריכה]
מסור במסורה תרין להבדיל. תרין ולמועדים.
- (בראשית א, יד): "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים"
- (ויקרא יא, מז): "לְהַבְדִּיל בֵּין הַטָּמֵא וּבֵין הַטָּהֹר..."
ולמעודים תרין.
- (זכריה ח, יט): "...צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ"
להבדין בין היום ובין הלילה[עריכה]
וסוד "מארת" מבואר בזוהר-- כיון דאתגניז נהירו דאור קדמאה איברי קליפה למוחא; ופרישו כיון דאתגנז חסדים הנקראין "אור" (כטעם "וימנע מרשעים אורם") כדי שלא ינקו החצונים מהתפשטות החסדים (בסוד עץ הדעת טוב ורע כידוע) אזי אתברי קליפה למוחא, קליפין על קליפין, לגניז דמוחא. עיין בזוהר, מבואר סודו היטב.
וסוד "יהי מארת" בסוד תמר בתמרורותא עומדת, ובקשו חכמים להמתיקה אשר צריכין למתקה עם שם יהו"ה בסוד יה"י מאר"ת-- הוי"ה תמ"ר.
וסוד "יהי מארת ברקיע השמים" ברזא דיחודא--
- יחוד הדעת, אשר משם נמשוך האור עשרה הויות מנוקדות בניקוד שבא קמץ כל אות בסוד "מעונה אלהי קדם" (עיין בלק"ת על פסוק זה ובע"ח שער הכללים) והם נגנזים בצדיק, גמול דלים.
- או בסוד
נ"ג פעם יהו"ה נ"ג פעם יהו"ה שווה 1378 בסוד ג"ן ד' אשר שם אדני מקבלת כל אותן המארת.
ולרזא דיחודא:
- סוד האור מסוד הדעת, אור החסד. ונגנז ביסוד ונשארו טוב אורות מהחסד בסוד אמרו צדיק כי טוב ו
י' פעם טוב חסד י' פעם טוב חסד שווה 890 עם יסוד דעת עולה הפסוק הנ״ל.
- או בסוד
ו' פעם ע"ב קס"א ו' פעם ע"ב קס"א שווה 1398 (סוד טיפות החסד) עם הלבוש הנכלל ברזא דאדם - עולה הפסוק הנ"ל.
ובזוהר מבואר פירוש הפסוק הנ"ל - נקודה קדמאה (סוד חכמה) הוא נהירו פנימאה דלית לה שעורא למנדע זכיכו ודקיקו ונקיו דיליה - ( סוד הטפה דתלת קוצין של יו"ד בסוד חב"ד. וסוד "זכיכו"- סוד מוח בינה דחכמה המזכך ומטהר בסוד קטרת סמים זכה. וסוד זכיכו עולה שם ס"ג לטהר הסיגים בכח שם ס"ג כידוע. וסוד "ונקיו" - מוח חכמה דחכמה כי סוד חכמה נקי מכל רע כידוע וכשנכנס עצם החכמה אין חטא אפילו באחוריים, והבן. וסוד "ודקיקו" מוח הדעת כידוע ליודעין סוד אור רוחני של הדעת או בסוד היחוד
ח' פעם אהוה ח' פעם אהוה שווה 136 עם סוד צדיק דצלם,
ט"ו ו ט"ו ו שווה 90וין, עצם הדעת עולה סוד ודקיקו) עד דאתפשט פשיטו (דאור) וההוא פשיטו דההוא נקודה איתעביד חד היכלא ואתלבשא ההוא נהירא דלא ידועא מסגיאו זכוכו דלה היכלא דאיהו לבושא לההיא נקודה סתימה איהו נהורא דלית ליה שעורא - עכ"ל הקדוש בתוספת פירושנו.
ולדרכנו
- סוד ארבעה מוחין דחכמה סודן:
- יוד הי ויו הי, יוד הי ואו הי, יוד הא ואו הא, יוד הה וו הה, והן סוד חכמה דחכמה
- וסוד בינה דחכמה יוד הי ויו, יוד הי ואו, יוד הא ואו, יוד הה וו
- וסוד
ח' פעם אהוה ח' פעם אהוה שווה 136 סוד הדעת דחכמה
- והשמות אלו עולין תקנ"ד, סוד
ב' פעמים זרע ב' פעמים זרע שווה 554 לזכר ולנקבה הנמשך מן מוח חכמה (עיין בפע"ח שער הציצית מסוד שמות אלו).
- וסוד מוח הבינה - כלי המקבלת הטיפה זרע הנ"ל, שמות הנ"ל, בסוד קס"א קס"א קמ"ג קנ"א.
- וסוד עיבור נמשך אחר כך רע"ג ימים בסוד "גם כי אשב בחשך", סוד העיבור, תלת כלול בתלת, "יהו-ה אור לי", סוד רע"ג ימי העיבור. והן עולין
ג' פעם יהו"ה אדני ג' פעם יהו"ה אדני שווה 273 לשלשה כלים. ואחר כך נולדו המארת.
ושמות הנ"ל עולין[1] יהי מארת ברקיע השמים.
וסוד "להבדיל בין היום ובין הלילה", סוד אתי חסד ופריש גיזעין - כי אור קדמאה חסד עליון עושה הנסירה והבדלה בין היום (סוד זעיר אנפין) ובין הלילה (סוד הנוקבא). וסוד להבדיל עולה יהו"ה אהי"ה אהו"ה אהו"ה - סוד הדעת המבדיל, כי אם אין דעת, הבדלה מנין, עיין כונת נסירה ותבין.
וסוד "להבדיל בין היום" בסוד היחוד, מספר צדיק, סוד י"ב פעם טוב י"ב פעם טוב שווה 204, ו' פעם בוכו ו' פעם בוכו שווה 204, סוד הבינה הנותנת קו המדה לששה קצוות דזעיר.
וסוד להבדיל בין היום ובין הלילה בסוד היחוד חסד גבורה דין; סוד גבורה דין סוד מנצפ"ך הניתן לנוקבא בסוד הנסירה; והחסד לוקח השכר[2], והבן.
להבדיל בין הטמא ובין הטהור[עריכה]
וסוד הפסוק "להבדיל בין הטמא ובין הטהור" -- עיין מקודם בלק"ת פ' שמיני אשר כל הטומאה והטהרה סודם מחסדים וגבורות הדעת בסוד "יוסיף דעת יוסף מכאוב", הקליפות היונקין מהתפשטות הדעת. וסוד כל בהמה ועוף --הן טמא הן טהור-- שורשן מאותן חסדים וגבורות של התפשטות הדעת (עיין בלק"ת פרשה הנ"ל).
וזהו סוד המסורה, להבדיל בין היום ובין הלילה, סוד הנסירה של חסדים וגבורות ומסוד המיתוק. ואזי גם כן להבדיל בין הטמא ובין הטהור אשר שורשן גם כן מסוד מיתוק הגבורות. עיין בלק"ת הנ"ל, מתוקים מדבש.
והיו לאתת ולמועדים[עריכה]
וסוד הפסוק "והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים" ובמסורה תרין "ולמועדים" "צום הרביעי וכולי יהיה לבית ישראל לששון ולשמחה ולמועדים טובים" -- דבר זה נודע לנו מסוד עצם הנסירה לחדש מוחין חדשים בסוד הדורמיטא והשינה; וסוד שם חת"ך, שם הנסירה העולה חכמה בינה חסד גבורה, סוד המוחין (עיין בכוונות שופר בפע"ח ותבין).
- 1) וסוד "לאתת"-- סוד מוח חכמה דזעיר אנפין (עיין במדרש שדרש "לאתת"-- זהו יום השבת שנאמר והיו לאות ביני ובין בני ישראל", וסוד שבת ידוע מסוד מוח חכמה, שבת קודש, כי קדש הוא).
- וברזא דיחודא סוד לאתת סוד 'חכם יה', שם יה הוא שם החכמה,
י' פעם חכם יה י' פעם חכם יה שווה 830 עולה לאתת בסוד "יה בארץ החיים", והבן.
- וסוד
ג' פעם זרע ג' פעם זרע שווה 831 עולה לאתת בסוד תלת טיפין דמוחא חכמה עלאה, אות הוא בצבא דיליה, להרבות זרעו כעפרות תבל. וסוד יסוד זעיר אנפין, סוד שין דלת יוד הגנוז טוב אורות כידוע מסוד קנה הכל. תתי"ד טוב עולה לאתת, סוד תרין אותת, סוד יסוד אבא ויסוד זעיר אנפין, והכל מסוד מוח חכמה.
- או בסוד
יהו פעם אל יהו פעם אל שווה 651, סוד אל נהירו דחכמתא עלאה, המושך הטפה בסוד מעיין חתום מסוד ע"ב ס"ג מ"ה עולה לאתת.
- ועצם סוד לאתת עם הכולל סוד ל"ב הוית [=
לב' פעם הויה לב' פעם הויה שווה 832], ל"ב נתיבות החכמה.
- 2) וסוד "ולמועדים"-- סוד מוח בינה בסוד קו המדה שם בוכו, חילוף אהיה, סוד בינה הנותנת מדה וקצבה לכל חי בסוד "בית מועד לכל חי" (וסוד מועד ידוע לנו מדרושי האר"י. סוד שבת סוד החכמה וסוד יום טוב סוד הבינה כידוע בסוד סיג לחכמה בסוד מקראי קודש ידוע ליודעין)
- ובסוד היחוד ולמועדים עולה יוד הי ואו הי (שם ס"ג) אלף הא יוד הא.
- וסוד לאתת ולמועדים תרין רעין דלא אתפרשין, חכמה ובינה. ובסוד היחוד עולה לאתת ולמועדים סוד יהוה יוד הי ויו הי יהוה יוד הי ואו הי יהוה יוד הא ואו הא יהוה יוד הה וו הה (והן סוד החכמה, שמות החכמה עולין שלו בסוד של"ו הייתי (איוב טז, יב)), ובסוד אהיה אלף הי יוד הי אהיה אלף הי יוד הי אהיה אלף הא יוד הא אהיה אלף הה יוד הה-- עולה ת"ש. -- ש"לו ת"ש עולה לאתת ולמועדים עם אחד המייחדן, והבן, סוד יחוד חכמה ובינה, אהיה הויה, מתוק מדבש.
- 3) וסוד "ולימים ושנים" סוד מוח הדעת הנכלל בחסדים וגבורת.
- סוד ולימים, סוד חסדים שבדעת כטעם "יומם יצוה ה' חסדו". ובסוד היחוד: סוד
ח' פעם אהוה ח' פעם אהוה שווה 136 עולה ולימים, סוד קול כידוע מסוד הדעת.
- וסוד ושנים גבורות שבדעת, כטעם "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו".
- ובסוד היחוד: סוד
- וסוד ושנים גבורות שבדעת, כטעם "אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו".
ה' פעם דין ה' פעם דין שווה 320 עם שם אלהים עולה ושנים או עם שם אהיה, שורשי הדינין.
- ובמדרש-- "ושנים"-- זה ראש השנה... ידוע לך אחי מסוד ראש השנה יום הדין, עצם הגבורות בהסתלקות הדעת, גבורות שבדעת, והבן.
- ונדרוש לנו "ושנים" בסוד היחוד: גבורה דין, סוד מנצפך, עיטרא הגבורה אשר הכנסת ישראל העומדת באחורים, סוד א אד אדנ אדני, סוד
ג' פעם מ"ב ג' פעם מ"ב שווה 126, עצם הגבורות המקבלת אותה עיטרא דגבורה ביום הדין ראש השנה לדון העולם, ודי למבין.
- וסוד "ולימים ושנים" ביחד בסוד היחוד, נידרוש לנו בסוד דעת חיים בסוד "באור פני מלך חיים", דעת אסהיד באנפוי דמלכא ידוע מזוהר וממרן האר"י. ועולה חיים הם למוצאיהם בפה דעת גניז בפומא דמלכא קדישא, דעת חיים עולה ולימים ושנים, סוד הדעת הממשיך חיים ורצון וכל טוב אמן:
וסוד "לאתת ולמועדים ולימים ושנים" כל ארבע המוחין ביחד עולה סוד יהו"ה אהי"ה אהו"ה פשוטין, ובסוד
יהו"ה פעם יהו"ה יהו"ה פעם יהו"ה שווה 676,
אהי"ה פעם אהי"ה אהי"ה פעם אהי"ה שווה 441,
אהו"ה פעם אהו"ה אהו"ה פעם אהו"ה שווה 289 (סוד המוחין חב"ד המייחדין), סוד יוד הא ואו הא (סוד יום, זעיר אנפין) עם סוד אדני (מלכות, לילה), והבן.
או בסוד היחוד:
- יוד הי (שם החכמה) וממנו נמשוך סוד
ד' פעמים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ד' פעמים ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן שווה 928 (סוד פנימות המוחין. כל מוח כלול מארבע); והן עולין תתק"סג.
- מלבוש המוחין-- קס"א קנ"א קמ"ג העולה תרין[3]
- תתק"סג עם תרי"ו עולה פסוק הנ"ל סוד ארבע המוחין עם לבושיהן.
ועל סוד זה מסר לן המסורה ולמועדים תרין כנ"ל, כי סוד ארבעה הצומות סודן מסוד ארבעה מוחין דקטנות, סוד שמות של אלהים כידוע מסוד התענית אשר הוא מסוד מוחין דקטנות. ועצם מוחין דקטנות באין מעיבור ויניקה של בינה אימא עלאה, אע"פ שגם באבא יש מוחין דקטנות, עיקרן מאימא כידוע. לכן ולמועדים תרין, והבן.
צום הרביעי וצום החמישי וגו'[עריכה]
וסוד ארבעה צומות:
- צום גדליהו - מוח הדעת כידוע.
- וסוד תשעה באב - קטנות מוח חכמה
- עשרה בטבת - קטנות מוח בינה
- שבעה עשר בתמוז - קטנות חסדים שבדעת.
ואין רצוני להאריך במקום הקטנות כידוע. והמבין יבין.
ולעתיד כשיבא קץ הגאולה יתגלה הארת הבינה בסוד הגאולה, מוחין דגדלות, ויהיו "לששון ולשמחה ולמועדים טובים" ויתמתקו דיני הקטנות ויתהפכו לרחמים ולרצון ולטוב עלינו ועל כל ישראל אמן
יום רביעי - תיקוני סופרים[עריכה]
(בראשית א, יד): "ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים. והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן. ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים"
"מארת" - חסר; "למאורת ברקיע השמים" - מלא ואו קדמאה.
"שני המארת" - חסר; "את המאור" - מלא; "ואת המאור" - מלא; "הגדלים" - חסר ואו; "הגדל" - חסר ויו: כי הבריאה היה שיהיו ריעין דלא מתפרשין כמו נתיב דלעילא דלא ידיע ולא ניכר חבורם שהוא על ידי הדעת שהוא ואו. וכן בכאן נעלם הוא"ו דלא ידיע אם הוא לעילא או לתתא. והוא"ו דכאן הוא יסוד צדיק שנעלם. וכך יהיה לעתיד אלא בעולם הזה-- "והיו למאורת", מלא וא"ו, בחינות הצדיק שמחבר המאורת ניכר. והבן היטב.
פסוק יח[עריכה]
"וּֽלֲהַבְדִּ֔יל" - הו' בגעיא והלמד בשוא ופתח.