ההיסטוריונים של יוון ורומא (שור)/כתבי הירודוטוס/כרך א/עמוד 6

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקופת יוצרי לקמים הגדולים המיוחסים להומירוס והבאים אחריו. עברו תקופות ועדנים והעם היווני פקח עיניו וחדל מלספר את פרי דמיונו והתחיל למסור מה שראו עיניו ומה ששמע מעברו והנעשה סביבו. אבל עדין לא היה בכחו להבדיל בין האמת והאגדה אשר רקם בדמיונו. זאת היא תקופת ה- λογύργαφοι "עישי ספורים" ומובנם הוא:כותבי הקורות,דברנים,מספרי ספורים ומשתמשים במלה זו בנגוד להיסטוריון מבקר-מדעי. הם כתבו את דבריהם בפרוז בנגוד למשוררים ומושבם היה בארץ ייניה באסיה הקטנה אשר בה היה גם מושב השירה והמדע במאות השמינית עד החמישית עד שלאט עברה חכמת יוניה, תחת לחץ הכובש הפרסי, לארץ יון גופה ואתונא הגדילה והוסיפה והשלימה את הירושה היונית.

הלוגוגרפים ספרו את קורות העבר כפי שנמסרו מדור דור עד זמנם ; הם השתמשו גם ברשימות מלכים, זכרונות של ערים, לוחות של חבורות כהנים ורשימות המנצחים במשחקים לאומיים, ורצונם היה להביא את המאורעות בסדר קבוע, אך לא ידעו לבקר את המסורה אם כנים דבריה, כי אם בתומת-לב מוסרים הם את השמועות המתהלכות כאמתיות. הם אינם חודרים לתוך עומק הדברים להבין את קשרי המאורעות ואת סבותיהם, דבריהם -קטעים, קטעים, ספורים בודדים בלי קשר כרונולוגי וקשר פנימי.ל כן כאשר קמו ההיסטוריונים השייחים הגדולים נשכחו ספריהם של הלוגוגרפים.

הגדול בין הלוגוגרפים, אשר אותם מזכיר הירוד וטוס בספריו ואשר בספריהם השתמש, היה הקטיאוס ממיליטוס. הוא נולד באמצע המאה הששית ומת אחרי הקרב על יד טליטה' בערך בשנת 490. הוא היה הראשון אשר נסה לדון בבהירות ובקרירות השכל את המסורת המיתי תכולה,מתוך ידיעותיו בגיאוגרפיה ובהיסטוריה שבאו לו לרגלי נסיעותיו הרחוקות. את פרי חקירותיו הניח בשני חבורים, שלא נותר מהם כי אם שריד כמעט,והם "כתיבת הארץ", אשר שלשת ספריה קרא על שמות שלשת חלקיה ארץ: אירופה, אסיה ולוב, וארבעת ספרי "היוחסין".בדרכיו יצא הירודוטוס אשר השתמש בספריו הרבה וגם בקר אותם. הירוד וטוס מזכיר גם את סקילכס מקריאנדה אשר סבב את חצי-אי ערב במצות דריוש הראשון. כסנתוס בן קנדאבלס מלודיה, אשר כתב תולדותימי לודיה בארבעה ספרים,היה הברבר הראשון אשר כתב יוונית וכפי הנראה השתמש הירוד וטוס הרבה בספריו בנוגע לתולדות לודיה.

לתקופה הזאת של הלוגוגרפים חושב תוקידידס גם את הירודוטוס,יען כי עוד הסטוריה ואגדה משמשות בערבוביה בספריו. אולם כבר עומד הוא מחוץ לתקופה הזאת,יען ההיסטוריה אינה אצלו טפלה לאגדה,כי אם הנושא העיקרי לחבורו הגדול ואת השמועות הוא מבקרו מתיחס אליהן בשלילה או לכל הפחות