ההיסטוריונים של יוון ורומא (שור)/כתבי הירודוטוס/כרך א/עמוד 14
מביע הוא את הסוסיו במסירת ידיעותיו. בפירוש אומר הוא 123 II - "את הדברים אשר סופרו זה .עתה מהמצרים יאמין מי אשר דברים כאלה נראים לו ראויים להאמין בהם,עלי מוטל בכל הענין רק לרשום את הדברים אשר שמעתי מפי כל איש". ואם אדט מעיד על עצמו ככה אי-אפשר להאשימו שסלף במזיד.
גם בדברים שהוא טעה מעונין הוא להביא דעות אחרים, שהוא לא רק מסכם, אלא גם מבקר. מובן שהוא לא הגיע עדיין לדעת את האמת במדע הטבע והגיאוגרפיה או לקרוא את הכתובות בכתב החרטומים, אולם הוא מתאמץ להכיר את האמת. נכון, שהשמש אינה משנה או; מהלכה בהשפעת הרוחות ושמקור הדונאי אינו בהרי הפירנאים, אולם כל בני דורו לאי דעו אחרת. הוא מביא את הדעות המתהלכות בזמנו ומבקר ומבטל דעות שקדמו לזמנו. הוא יודע אמנם פחות מסטרבון אבל יותר מהומירוס.
הערך הגדול של הספר מונח בזה שהירודוטוס מתאר בו לפנינו חיי עמים בדור ההוא, אשר בלעדי החבור הזה לא יהיה לנו שום מושג מהם; המון ציורים ומעשים ותמונות בני אדם וטפוסים שונים, אישיים וקבוציים, למן רועה העזים עד היושב על הכסא, הם ומנהגיהם, שיחותיהם ועסקיהם, שבתם ולכתם, הכמתם ואולתם, בגדיהם ומאכלם ומשתם מעביר הוא לנגד עינינו. ובתוך כל אלה משולבים גם הרבה רעיונות נעלים ופתגמי חכמה, פרי המחשבה העליונה של הדור ההוא, ביחד עם פתגמי עם ומשלי הבריות, פי רוח העם ונסיון החיים.
שפעת חומר זה בלבד דיה לעשות את הספר לאוצר בלום, ואולם ערכו הנצחי של החבור יש לבקש לא בשפע החומר, כי אם בצורתו. הספר הריהו בעיקר יצירה אמנותית כבירה,פרי רוחו של יוצר ואמן יחיד במינו. כל הספר מראשו ועד סופו נכתב בחכמה ציורית רבה וביכולת אמנותית יאין כמוה. מערכתבנינו, הזווג הנפלא של פשטות התוכן הספורי, פשטות קדמונית, עם כח דמיון חוק ובהיר מאד, השיחה השוטפת בנחת ובדרך טבעית, התנועה ההיונית ברגעי הפעולה והעלילה שבספור, הסגנון המלוטש, כל אלה מצטרפים יחד למכלול אחד שליופי ושלמות ומעלים את הספר למדרגה עליונה של יצירה אמנותית באוצר הספרות של כל העמים, ואחד מן האחרונים כנה את הירודוטוס "יוצר יצירת האמנות ההיסטורית השלמה ביותר שתלהיב לבותיהם שלבני אדם כל עוד ידפקו עלי אדמות". [גומפרץ, חכמייון, עמוד 191,בשם הופמיסטר].
ערך גדול לחבור הזה גם בשביל הקורא העברי. בעת אשר תוכן שלשת הספרים האחרונים הוא רק מלחמת הפרסים ניוונים, מלאים ששת הספרים