הגהות רב ישראל מאיר מזרחי על הפרי חדש יורה דעה/מה
סימן מ"ה סעיף א', הגה על "האם שהולד מונח בה"
91544 וה"ה אם נחתכה מקצת(ה) כשרה, כן הסכים הב"ח בסי' קנ"ו יע"ש.
סימן מ"ה סעיף ב', הגה על " שמי רגלים נקוים לתוכה"
91544 מעשה בתרנגולת שבטנה צבה וכשקרעו לאחר שחיטה זב ממנה מים זכים[1], והיו רוצים להטריפה שמא ניקבה שלפוחית שמי השתן נקוים לתוכה מתמצ[י]ן לבטנה דרך הנקב. והעלה הב"ח בתשו' סי' קנ"ז דאין שלפוחית בעוף של מי רגלים אלא שיש לבדוק בהמעים או בריאה שמא נתמסמסו וטרפה, ואם לאו שלא יש שום ריעותא באברים הפנימים, כשרה. יע"ש.[2]
[1] בתשובות הב"ח שם כתב "זב ממנה מים זכין הרבה".
[2] הפת"ש בס"ק ג' דן בדברי הב"ח והפר"ח וז"ל: אפילו בניקב. עיין בתשובת נו"ב תניינא חלק יו"ד סי' נ"ה בענין בהמה שבחייה היו יוצאים מי רגליה תמיד ושוב נשחטה והיה מים בחלל הגוף וכתב דאין הטפטוף ראייה לנקיבת כיס השתן להטריפו ע"י זה ולכן יש להכשיר בהפ"מ בבדיקת כל איברים הפנימים וגם הוושט היטב שאין בהם שום ריעותא והריאה צריכה נפיחה ואמנם לפי שקשה בדיקה זו מאד לעיין בכל אבר וגם הריאה צריך להניח בפושרין ולבדוק ולכן קשה להקל אפילו בהפ"מ יותר טוב להחמיר ע"ש. ומה שהשיג שם על השואל שכתב שאף הב"ח בתשובה שרוצה להכשיר דוקא בעוף אבל לא בבהמה וכתב הוא ז"ל שלא ידע הפרש בין עוף לבהמה. הנה השואל הזה כוון לדבר הפר"ח שכ"כ בהדיא הביאו הבה"ט בסימן מ"ח סק"ב וכדומה שלא עיין בתשובת ב"ח עצמו שכתב שם בהדיא הטעם דעוף אין לו כיס השתן ע"ש.