הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן שצג

סימן שצג

(סי' שצ"ג ס"א בהג"ה) ומקצת יום ג'. ע' בס' ח"א בקו' מצבת משה (אות ד'):

(שם) לצאת בלילה. לאחר שכלה רגל מן השוק:

(ש"ע סעיף ג') אינו יוצא בחול. ואם הוא אבל על אב ואם וא"א לאסוף מנין צ"ע אם מותר לילך לבהכ"נ ולומר קדיש. א"ר (סי' קל"ב סק"ד):

(שם בהגה"ה) הולך האבל לבהכ"נ. וכדין מוהל כן הדין בכהן אבל שרוצה לפדות בן בכור תוך ג' לא יצא כיון דיש כהנים אחרים בעיר ואחר ג' יצא כנה"ג בספרו בעי חיי (חיו"ד סי' רמ"א):

(שם) ולגלח לצורך המילה. קאי ג"כ אצפרנים אבל גילוח אסור גם מ"ש הרמ"א ואם יש מוהל אסור היינו כל ל' וכ"כ הא"ר א"ה (סי' תקנ"א סקכ"ח):

(ש"ך סק"ד) יצא לכ"ע. דוקא לילך לבהכ"נ לעמוד על מילת בנו אבל מ"מ כל דברי אבילות נוהג א"ר (סימן קל"ב סק"ד). יולדת תוך ז' ביום השבת שהולכת לבהכ"נ לובשת בגדי שבת ונשים מוליכות אותה לבהכ"נ ויושבת על מקומה וחוזרות ומוליכות אותה לביתה ואין עושין הולקרייש. א"ר שם:

(סעיף ד' בהג"ה) וי"אשגם בשבת. עי' ט"ז א"ח (רס"י תקכ"ו) דאם בא לבהכ"נ אחר ברכו לא ישנה מקומו: