הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן שצא

סימן שצא

(סימן שצ"א סעיף ב' בהג"ה) בשום סעודה בעולם כל יב"ח. ובסעודת סיום מסכתא עי' שו"ת מהר"ם מינץ (סי' קי"ט):

(ש"ך סק"ג) והב"ח לא פי' כן. ולענ"ד הא חזי' דבס"ב בסעודת מריעות תוך ל' שרי ועל אביו ואמו כל יב"ח אסור הרי דקי"ל דעל שאר קרובים תוך ל' מותר יותר מעל אביו ואמו אחר ל' וכיון דמשיא יתום מותר תוך יב"ח מכ"ש תוך ל' לשאר קרובים אח"כ בא לידי ס' דגול מרבבה ומצאתי שכוונתי לדעתו בזה:

(סעיף ג' בהג"ה) ומ"מ נראה דאבל. עי' בתשו' מהר"ם מינץ (סי' פ"ו):

(שם) הגהות אשיר"י. וכתב שם וכמדומה לי שאם היה צריך להשלים עשרה להחתן דמותר ליכנס ולאכול:

(ט"זז סק"ד) אבל לא ליכנס לאכול. ובבל"י כתב דהמנהג בפולין שהשושבינין הולכין גם לאכול אלא דבתחלה משמשין קצת: