הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן שעד

סימן שעד

(סי' שע"ד ש"ע ס"א) אפי' הוא כהן גדול. בתוספות נזיר (דף מ"ז ע"א) ד"ה וכן משוח כו' כתבו דאפילו לטלטלו מחמה לצל שלא יסריח שרי:

(ש"ע ס"ב) מצא ראשו ורובו. או שדרה וגולגולת טור *) ואינו כן דעת המחבר שלא כתב כאן ובס"ס שנ"ג וסי' שס"ד סוף ס"ג וסי' שע"ה ס"ז אלא ראשו ורובו והשמיט שדרה וגולגולת שהזכיר הטור בכ"ז ועב"י:

(ש"ע ס"ד) שהכהן מיטמא להם. ובפשוטו מתאבל על שומרת יבם כיון דמיטמא לה כדלעיל (סי' שע"ג ס"ד) ועי' בכה"ג:

(שם) ונשואה. ואם היה לו קטט עמה והיה דעתו לגרשה ומתה מתוך הקטט כתב היש"ש (פ"ב דגיטין סי' ד') דאינו מתאבל עליה ועי' בספר בית מאיר לאה"ע (סי' צ' ס"ה) ובנתגרשה על תנאי ומת עי' ש"ע אה"ע (סי' קמ"ה ס"ט בהג"ה):

(שם סעיף ו') מתאבל עמו. בכל עניני אבילות וכן קריעה והבראה וכל עניינים הנמשכים כל ז' וכן הנמשכים כל שלשים ואם לא היה בעיר כשמת לו מת למי ששייך להתאבל עמו ואפילו בא תוך ז' א"צ לקרוע. רשב"א (סי' קל"ט):

(ס"ו בהג"ה) אין מוחין בידו. היינו בדבר הרשות חליצת מנעלים וכדומה אבל לא לבטל מד"ת או למנוע עונה מאשתו בליל טבילה כנה"ג:

(סעיף ח' בהגה"ה) שניהם מתאבלים עליו. י"ל דוקא ששניהם קיימים דהוי כבאו לשאול בב"א אבל אם מת א' מהם אין השני חייב להתאבל כ"כ הגאון פורת יוסף בספרו תיבת גומא בסוף החקירה הששית:

(ש"ך סק"ט) וכן פירש בהגהת דרישה ועיקר. עי' ת' מקור ברוך (סי' ל"א) ורבריו רחוקים ממני ות"ל זכיתי לספר אור זרוע בכת"י ושם מפורש להדיא דעל הולד שמת תוך ל' ימים אין מתאבלים ול"א כיון דמטיפה א' ונתחלקה לב' כיון דהשני חי אחר ל' והוא בן קיימא מוכח דגם הראשון בר קיימא דאין זה הכרח דלמא מקצת טיפה נקלט מיד ומקצתה אחר ב' ימים ע"ש ולא הובא שם מקור לדין זה ונלע"ד דמקור הדין בנזיר (דף י"ג ע"א) והוא איבעיא דלא איפשטא שם ועי' בתוספות שם ד"ה הפילה כו':