הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן שסד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן שסד[עריכה]

(סימן שס"ד סעיף א' בהגה"ה) ויש חולקים ומתירים. עי' תשו' יד אלי' (סי' צ"ד):

(ש"ע ס"ג) אפי' ע"ד לפנותו. והר"ן בחי' סנהדרין כ' דבע"ד לפנותו אפי' בנאו לשם מת מותר אלא דמיירי דבתחלה הזמינו שיהא למת ולא הניח בו המת לשעתו ולאח"ז בלא הסכמה אחרת הניח בו המת בזה אם ההזמנה שמקודם היה ע"י מעשה בנין נאסר בהנחת המת סתם שלאח"כ אע"ג דפניי' להמת אבל אם ההזמנה הוא רק בדיבור לא נאסר כיון דההזמנה היה שלא בשעת הנחת המת אבל אם כשהניח המת הזמינו שיהיה מיוחד לכך או שחשב כך בלבו נאסר בלא מעשה ע"ש:

(סעיילף ד' בהג"ה) או למי שנפל. עי' בס' תוספת שבת (סי' שי"א ס"ק ט"ז):

(ש"ע ס"ז) אבל אחר מותר. אפילו אם כבר נקבר בו מת ופנוהו מותר לקבור בו מת אחר דזה לא מקרי הנאה. ב"ה בשם הרשב"א אבל בטור בתחילת סי' זה בשם רבינו ישעיה לא משמע כן ועי' בתשו' שבות יעקב (ח"א סי' פ"ז) ובמוהריק"ש כתב לאסור לקבור בו מת אחר ועי' בתשו' רדב"ז (ח"ב סי' תשמ"ז) דנקט בפשיטות כהרשב"א הנ"ל ועי' בת' דבר משה (סי' ס"ז) שכתב ג"כ להקל: