הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן שמא
סימן שמא[עריכה]
(סי' שמ"א סעיף א') מי שמת. מת לו בן תוך ל' משמע בירושלמי (ס"פ נושאין על האנוסה) דאין לו דין אונן. דבר משה (סי' פ"ג) וע' בב"ח (סי' שנ"ג) וברכי יוסף ובתפל"מ מסתפק ומסיים דיש להחמיר לאסור בבשר ויין ע"ש ולענין ק"ש ותפלין צ"ע:
(ש"ע ס"א) אינו מסיב. ע' א"ח (סי' תקנ"ב ס"ז) ובמג"א (שם סק"ז):
(שם) ואינו אוכל בשר. מהר"י אלפאנדרי נסתפק אם מותר בתבשיל בשר וחמר מדינה בקונטרס מוצל מאש (סי' כ"ג) וע' ברכי יוסף:
(שם) ואינו מברך ברכת המוציא. ונוטל ידיו ואינו מברך. מהר"י אלפאנדרי שם:
(שם) ובשבת ויו"ט אוכל בשר. ובסוגיא איתא בשבת מסב ואוכל ע' בת' ב"ח (ח"ב סי' ה'):
(שם) אם ירצה. ע' בת' ושב הכהן (סי' צ"ד) שהעלה דקאי רק על שבת אבל ביו"ט מחויב לאכול בשר ועכ"פ לשתות יין ואפילו בליל יו"ט האחרון עיי"ש:
(שם) וחייב בכל המצות. ומ"מ אסור בד"ת לדעת הי"א סעיף ה' בהגה תפל"מ וכ"כ בס' שמחת הנפש שאין קורין אותו לעלות לתורה ואסור בד"ת:
(שם) מה יעשה שם מזה משמע דאונן אינו מצטרף לעשרה תשו' שבו"י (ח"ב סי' כ"ה) וכ"כ בת' פרח מ"א:
(ש"ך סק"ג) וזה ודאי אסור לפ"ז גם אחר אסור דלא כט"ז סק"א:
(שם סק"ט) ה"ה בלילה אסור לקדש ע' מג"א (סי' תקמ"ח סק"ח):
(ש"ע ס"ג) בבשר ויין. ומחויבים במצות. תשו' נ"ב מ"ת (סי' רי"א):
(שם ס"ד) אין אנינות חל עליהם. ומותרים אף בתשמיש המטה אף למאן דאוסר בשבת. הרא"ש:
(שם ס"ה בהג"ה) וי"א דאסור ברחיצה. ואף בנמסר לכתפים דמותר בבשר ויין. מ"מ בעדונין ושמחה אסור. כ"כ הטור בשם הרמב"ן וע"ש: