הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן שיט
סימן שיט[עריכה]
(סי' שי"ט ש"ע ס"א) כל האברים צריכין קבורה. וגם עשה איסור למפרע בחתוך אבר דמקרי מטיל מום בקדשים אם אינו נפל ומשמע בתוספות דאם חותך ומשליך אבר אבר דגם בבן קיימא מותר דכשיצא רובו לא יהיה קדוש למפרע רק מה שיצא והוא בעין אבל לא מה שאינו בעולם בשעת יציאת רובו וקשה לי דמ"מ איך רשאי לחתוך אבר שיצא דלמא קודם שישליכנו לכלבים יולד השאר והוי גם אבר זה קדוש ומטיל מום בבכור דהא חיישינן שמא ימות אפילו לזמן מועט ומכ"ש לענין לידה דעומדת לכך ובפרט במקשה לילד דמשמע דהוי זמן הלידה ואמאי לא ניחוש דמיד קודם שישליך האבר לכלבים יהיה נולד הולד ועבר למפרע על הטלת מום בבכור:
(שם סעיף ב') יצא שליש ומכרו לעובד כוכבים. היינו דמכר אותו שליש שיצא אבל אם מכר להעובר או אבר א' ממה שבפנים מהני דאין קדוש למפרע רק מה שיצא אבל לא מה שבפנים ע' מהרש"א שכתב דמה"ט מותר להטיל מום במה שבתוכו ונעשה שותף עם עובד כוכבים ואינו קדוש כלל כנלע"ד בעזהי"ת ואך קשה לי ממה דהקשו תוספות (דף ס"ט) ד"ה ר"ה וכו' וכן הא דא"ל רב עמרם לר"ש וכו' האי נמי דלא ?כר"ה דמשמע דפשיטא ליה דקודם יציאת רובו יכול להפקיע וכו' והא באמר על העובר יהא עולה מהני דקדושת עולה חלה על מה שבפנים וממילא בשעת לידה אח"כ לא חלה קדושת בכורה וכולו עולה וצ"ע: