הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן רמ

סימן רמ

(סימן ר"מ ס"א) צריך ליזהר מאד. מה שאין מברכין על מצוה זו ע' בתשובת הרשב"א (סי' י"ח) ובבנימין זאב (סי' קס"ט):

(שם ס"ב) ולא סותר את דבריו. ע' בבאר שבע פ' חלק (דק"י) ד"ה כל החולק על רבו:

(שם) ולא יקראנו בשמו. קשה לי הא בברכות (י"ח ע"ב) א"ל בעיא אבא וכן שבת (קט"ו ע"א) אר"י מעשה באבא חלפתא:

(שם) משנה שמם. ע' בבאר שבע סוף הוריות:

(סעיף ז') מפני אביו. אף אם אביו סומא. ת' שער אפרים (סי' ע"ח):

(שם בהג"ה) ואם הבן רוצה למחול ע"כ. ע' בס' תוספת כתובה כתובות (דק"ג) ד"ה הזהרו בכבוד אמכם:

(ט"ז ס"ק י"ז) מחלקים בין כיבוד. ואולם כפי דעת תוספות שם דההוא דאיזהו נשך הוי בכלל קלון א"כ מוכח דבלא עשה תשובה אינו מוזהר על קלונו וע' במ"ל (פ"ד ה"ד ממלוה) דמחלק בין קלון דמעשה לקלון דממילא א"כ הכל ניחא וע' בדרשות הראנ"ח (פ' תולדות):

(שם סי"ט) כבודו מחול. ע' ת' הרדב"ז (ח"א סי' תקכ"ד) בשם הרמ"ה בזה לענין דאין הבן נענש אם אינו מכבדו אבל אם מכבדו עושה מצות כיבוד עי"ש:

(סעיף כ') המכה לבנו גדול. אל יראה אדם לתינוק באזנו אלא מלקהו מיד או ישתוק ולא יאמר לו כלום דיש לחוש דמחמת אימה יאבד התינוק עצמו לדעת מס' שמחות (פ"ב ה"ו) וז"ל מהריק"ש המכה בנו קטן יותר מדאי היו מנדין אותו פסקי תוס' מ"ק פ"ג עכ"ל:

(סעיף כ"ד בהג"ה) יותר מכבוד אבי אביו. באליהו זוטא בסוף הספר בת' (סי' א') כתב דהיינו דוקא לענין אם יש לו לכבד לאביו ולאבי אביו אבל בלא"ה חייב בכבוד אבי אביו בכל מילי כמו שחייב לאביו ע"ש שחולק על דעת המהרי"ק דאינו חייב כלל בכבוד אבי אביו וע' בת' שבו"י (ח"ב סי' צ"ד):