הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן רכ
סימן רכ[עריכה]
(סימן ר"כ סעיף א') יום אחד. לכתחילה מחויב לנהוג איסור תיכף משעת נדרו ואם אכל בו ביום עובר על בל תאחר אבל מ"מ לא עבר על הנדר וצריך לנהוג איסור ביום אחר אבל בנדר יום זה ועבר ואכל עבר על נדרו ואין לו תשלומים ביום אחר כ"כ הרשב"א בחי' (דס"ג ע"ב) ד"ה קונם יין ובר"ן שם כתב אם פשע ואכל קרוב אני לומר דאין לו תשלומים דיום א' סתמא מסתמא דעתיה מיד:
(שם) מעת לעת. הנודר שלא יאכל או שלא יעשה דבר זה ביום פלוני יש להסתפק אם מתחיל נדרו או שבועתו מן הלילה או מן היום ת' מוצל מאש (סי"ח) עוד הביא שם ת' מכ"י קהל שעשו תקנה שלא לשחוק אלא ביום שא"א תחנון כתב מהר"י דהלילה שאחר חנוכה מותר לשחוק דעדיין לא הגיע ליום שאומרים בו תחנון:
(שם) וי"א שאם היה נדר של מצוה. דגזרו רק בצירוף דלאו שפיר עביד דנדר דהוי כאלו בונה במה מש"ה דאם היה דבר נדר של מצוה לא גזרו כך מבואר בר"ן והרא"ש ואני מספק דלפ"ז י"ל דדוקא לנודר עצמו גזרו אבל במדיר פירותיו על חבירו שלא יאכל מהם היום י"ל דהמודר מותר משתחשך דהוא לא עביד איסורא ולא גזרו עליו וקצת לא משמע כן מדלא הזכירו הר"ן והרא"ש הך נ"מ וצ"ע לדינא:
(שם ש"ך סקי"ז) וצ"ע דבח"מ ע' בת' שב יעקב (חאה"ע סכ"ה):
(שם סעיף י"א) אלא עד שיגיע בלבד. דבנדרים הולכין אחר לשון ב"א דעד ולא עד בכלל ובאמר קונם פירות שגדלו עד היום מותר בפירות שגדלו בו ביום ובאומר עד היום הזה עיין בש"ך חוה"מ (סל"ג סקמ"ה) ובאו"ת שם:
(שם סעיף ט"ו בהג"ה) ולא בעיא תנאי כפול בנדרים וע' בתשובת מיימוני בהפלאה (סי' ד' דלא ס"ל הכי:
(שם סעיף כ"ב) אם תלכי לבית אביך. עמ"ש לעיל (סס"י רי"ג):