הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן רטז
סימן רטז
[עריכה](סי' רט"ז סעיף א') גידולי גידוליו מותרים. כך הוציא הר"ן מסוגיא דהשותפין ובעניותי לא זכיתי להבין ראיית הר"ן דהא התם באוסר על חברו דא"א לבא עלה מדין דשוינהו הקדש דאין אאדשלב"ל על חברו אלא דהאיבעיא אם החליפים והגדולים אסור להמחליף היינו דהספק ככל א"ה אם אסרו חז"ל החליפים למחליף וא"כ מש"ה לא נאסרו גדולי גדולים דכולי האי לא החמירו חז"ל עליו אבל באמר קונם פירות אלו עלי דאפי' החליפם אחר אסור דמדינא אסורים דשוינהו עליו כהקדש כמ"ש הר"ן שם י"ל דגם גדולי גדולים אסורים כמו בהקדש וצע"ג ועי' במ"ש בתשו' (סי' רי"ט):
(שם ש"ך סק"ג) וכב"י בשם הרמב"ם פ"ה. זה קאי על גדולי גדולין באין זרעו כלה:
(סעיף ב') היוצאים מהם אסורים. היינו מספק:
(ש"ך סק"ז) שאסר על עצמו. ומ"מ יש חילוק דבאסר ע"ע בלשון אלו אף החליפם על אחר אסור דיכול לאסור דשלב"ל על עצמו אבל באוסר על אחר אף בלשון אלו א"א לאסור החליפין מדינא דא"י לאסור דשלב"ל על חבירו והאיבעיא רק בהחליפן הוא והיינו דהספק בכל חלופי אסורי הנאה אם אסרו על המחליף והח"נ האיבעיא באוסר על עצמו בלא לשון אלו אם החליפן הוא כך מבואר בר"ן:
(שם ש"ך ס"ק י"א) מותר שלא היתה כוונתו. במ"ל (פ"ה מה' גירושין) כתב דמדברי ת' הריב"ש (סשנ"ו) ומת' הראנ"ח (ח"ב סע"ב) יראה דאפילו כה"ג אסור:
(שם סעיף ו') אסור בו לעולם. ואם אסר עליו איזה ענין ותלה הדבר בתנאי אם אכנס לביתך זה יש לצדד דבמכרו או נתנו מותר ע' ת' מהר"ם אלשיך (סי"ג):
(ש"ך ס"ק כ"ג) וא"כ דברי הרב. צ"ע ע' בת' מהרי"ט (ח"א סקי"ח) ובת' מהרשד"ם (חיו"ד סצ"א):
(שם סעיף ט') או יין זה עלי. ביין זה אסור בודאי ובשאני טועם אסור רק מספק וכן בזיתים וענבים לענין משקין היוצא מהם בסוף הסימן:
(שם סעיף י"א) אבל מה שהיה חומץ. ואין דנין בזה שאין אנו בקיאים כמו לעיל (סקכ"ג) ע' במג"א (סי' תקנ"א ס"ק כ"ז):