הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קצח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן קצח[עריכה]

(סימן קצ"ח ט"ז סק"י) דאין נ"מ לדידן. לענ"ד דנ"מ לדידן לענין טבילת גרים:

(ס"ז) לפלוף. לפלוף יבש שבתוך החוטם לא ניתנה תורה למלאכי השרת ומה שהוא בחלל הגוף אפילו ראוי לביאת מים לא בעי' אלא במקום שדרכו להיות מתגלה לפעמים כגון תוך עין ובית הסתרים וקמטים ונכון ליזהר מאד על שפת החוטם בפנים שלא יהיה בו לפלוף יבש אבל בחלל הפנימי פשיטא שאינו מעכב והמחמיר לא הקפיד אלא בצואת החוטם ואין צואה אלא יוצאה קצת לאפוקי הדבוקה בגובה החוטם או בחללו בפנים שאינה יוצאת עדיין עכ"ל ת' מנחם עזריה (סק"ז):

(ש"ך סקי"ג) וא"י מי הכריחו לכך. דברי הב"י תמוהים דכיון דרי"ו ס"ל דלא קאי אלפלוף א"כ מה דכתב ביבש חוץ לעין ע"כ דס"ל כהרא"ש דמר עוקבא קאי על חוץ לעין כמ"ש הב"י ד"ה שמחוץ לעין וכו' וכ"נ מדברי רי"ו וכו' וא"כ מה הקשה הב"י דא"י מי הכריחו לכך הא מר עוקבא חידש בזה רק קולא דמחוץ לעין דקתני במתני' דחוצץ דוקא יבש ואיך שייך דקאי רק לטהרות:

(שם סקט"ז) ונראה לחומרא. אינו מובן דהא הב"י מסתפק אם נראה היינו שנראה משוקע או דנראה היינו שוה לבשר וא"כ אם ניזל לחומרא גם משוקע חוצץ:

(שם סקי"ז) וקשה דא"כ כרבי נמי לא אתי'. כבר כתבתי בגליון הב"י דהב"י ס"ל די"ל דהאי דקתני בתוספתא דאף בעץ אינו חוצץ או דקאי על ר' דמחלק בין עץ למתכות וחכמים ס"ל בכל ענין אינו חוצץ ובזה דברי הב"י עולים יפה וכן מצאתי במהרש"ק:

(סעיף כ"ג) השירים והנזמים. עיין תשובת תשב"ץ (ח"ג סר"פ) שהוכיח דדוקא נזמי אף חוצצים אבל נזמי אזן אין חוצצים ועי' בת' ב"ח (חלק ב' סמ"א) שכתב בהיפוך דנזמי אזן אפילו רפויים חוצצים:

(שם) אם הם רפויים אינם חוצצים. עי' בש"ע א"ח (סקס"א) שכתב הרמ"א דאין אנו בקיאים מה הוא רפוי ואם מסופקת אם טבלה בטבעת הרפויה ושמשה א"צ לטבול שנית ת' דבר משה (סכ"ח):

(ש"ך סקל"ב) ולחנם דחק. וביותר דאם נימא דבעיא הוכחה א"כ בסכ"ו הא עכ"פ ליכא הוכחה להקל דהא באמת נמצא חציצה ואף למה דמסיק הש"ך הכא לכך תליא לקולא דמשמע דעכ"פ בעיא בדיקה לבית הסתרים אלא דמתני בדיקה שלאחר הטבילה ולא חיישינן דנפל בעלייתו דתלינן לקולא ויקשה ג"כ מההיא דסכ"ו דהא התם ליכא כלל בדיקת בית הסתרים דהא באמת מצאה חציצה אלא דיש לתלות בנתעסקה אבל מ"מ לא היה בדיקה לבית הסתרים וצ"ע:

(ט"ז ס"ק כ"ז) דלהרמב"ם ורמב"ן הוכחתי. לענ"ד אינו מוכח די"ל דזהו מצוי שלא ירפה מחשש שלא יפלו ממנו אבל אינו מצוי להדקו הרבה דבדיבוק בינוני ג"כ לא יפלו מידו מש"ה לא גזרו שיהדק בכח: