הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קטז
סימן קטז[עריכה]
(סימן קט"ז ש"ך סק"א) כדאיתא פכ"צ עכ"ל. ומבואר באו"ה (שם דין כ"ה) דברחוקים זה מזה אפילו אם יוצא מהשמנונית לתוך התנור אין בכך כלום דבליעת התנור וכלי אין בו סכנה עכ"ל. ומזה למד הפמ"נ לעיל (סימן ק"ח בש"ד סקח"י) דאם בשלו דגים בכלי ונפל שומן על דופן הכלי מבחוץ דאינו אוסר רק בליעת כלי ועי' בט"ז לעיל (סי' צ"ה סק"ג):
(ס"ג בהג"ה) רק כשמבשלם יחד. אבל נמלחו יחד ליכא איסור לעיל (סי' ע') בט"ז (סק"ג) וש"ך (ס"ק ט"ז). ובפמ"ג (שם) מסתפק אם דוקא לאוכלם כך בלא בישול. ובמנ"י מסופק אם בכבוש יש סכנה:
(סעיף ה) ולא משקין תחת המטה. ודיעבד מותרים. שבו"י (סק"ה):
(סעיף ה' בהג"ה) וכן יזהר מכל דברים. אין לשתות מים אחר דגים דהוי סכנה. תוס' (ספ"ק דמועד קטן) יורדי הים אין מפליגים בספינה עד אחר חמשה ימים של חידוש לבנה וכן נזהרים מלהקיז דם סמוך לחדושה וכמה מלאכות אחרות גדולות וקטנות צריכים שמירה שלא לעשותן בעוד שהלבנה מתחדשת עד שיאמרו שהפשתן שימצא במזרה או ביורה לבשל בחדוש הלבנה שהוא לוקה ולא יצליח. לשון חנוך הרא"ה (סי' ת"ג):
(שם) כשדבר בעיר. בספר רבינו בחיי' (פ' קרח) כתב בפסוק הבדלו מתוך העדה וז"ל ומה שהצריך לומר הבדלו והקב"ה יש בידו להמית ולהחיות ולא היה צריך הבדל אצלו שהרי יכול הוא להמית את הרבים ולהחיות א' בתוכם וכמ"ש ז"ל ב' וג' מתכסים בטלית א' השנים מתים והאמצעי ניצל וכענין שכתוב יפול מצדך אלף אלא כדי שלא ידבק בהם האויר הרע שבמכת הדבר כענין האמור באשתו של לוט ותבט אשתו מאחריו או מטעם שאמרו ז"ל כשהמדת הדין מתוחה אינו מבחין בין צדיק לרשע וכו' עכ"ל: