הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן קב
סימן קב[עריכה]
(סימן ק"ב סעיף ב') או אם המתיר בידו לעשותו. עיין בכ"מ (פ"ז ה"י מהלכות עבודת כוכבים):
(סעיף ד' ) היכא שהמאכל מתקלקל. הרש"ל ביש"ש (חולין פ"ח סימן פ"ז) חולק דגם זה מקרי ישל"מ:
(שם בהג"ה) כל איסור. לכאורה דעת התוספות בב"ק (דף ס"ט) ד"ה כל הנלקט אינו כן וכבר רמז לזה המג"א (סי' שי"ח סק"ח) גם נראה כן מדעת הר"ן ממ"ש בנדרים (דף נ"ח ע"א) עלה ההיא דאר"ש אף אני לא אמרתי אלא לביעור עי"ש דמדין דשיל"מ אף הגידולים ולא היו ניכרים בפ"ע לא בטילי בעיקר ע"ש:
(שם) שלא היה ניכר. מזה נלפ"ר דה"ה בנתערב קמח חטים בקמח שעורים ואח"כ נדר מקמח חטים דבטל אף דנדרים הוי דשיל"מ מ"מ בתחילת חלות האיסור הוא מעורב ולא נקרא עליו שם איסור מעולם כנלע"ד פשוט דלא כמ"ש בספר מקור חיים הל' פסח (סי' תמ"ז סק"ח):
(שם) ונתערב אח"כ לדידיה כו'. בפשוטו נראה דבא לומר דדוקא לגבי הנודר לא בטל דבידו למשאל עלה והוי דשיל"מ אבל להאחרים שרי דלדידהו לא הוי דשיל"מ דאין בידם דהנודר ישאל על נדרו ואולם למ"ש המג"א (דס"י שי"ח) אם לאחד הוי דשיל"מ ולא בטל גם לאחרים לא בטל וצ"ל דמה דנקט הכא לדידיה לאפוקי דאם הנודר לא יאסור הדבר על עצמו רק לאחר זה לא הוי דשיל"מ דהא להנודר לא נאסר מעולם ולאחרים הא אין בידם וכמ"ש מהרי"ט בתשו' (ח"א סי' מ"ה):
(ש"ך סקי"ד) דיש בהשני חתיכות של היתר. היינו דיש ב' חתיכות פת שעורים שכל א' ל' זיתים וחתי' פת חטים כזית דמה"ת הוי ביטול דאף אם החתיכה שעורים חמץ מ"מ בטל ברוב דהחתיכה שניה דשעורים והחתיכה דחטים הוי ל"א זיתים. אלא דהיה אסור מדרבנן דשמא יבשלם ושוב הוי ספק דרבנן דשמא יש ס' דהחתיכה החטים היא החמץ וכ"כ בפמ"ג ולענ"ד דין זה צע"ג די"ל דמ"מ שייך שמא יבשלם גם אף אם בעלמא הדין דמותר מ"מ הכא ליתסר דהא חמץ הוי דשיל"מ וספק דרבנן אסור ואולם בזה י"ל להרמ"א דס"ל לקמן (סי' ק"ט) דאף בדרבנן בא"מ חיישי' שמא יבשלם וא"כ לענין ספק זו ל"ש עד שתאכלנו בספק תאכלנו אח"כ שיהיה ודאי היתר דהא גם אחר פסח יהיה ההיתר רק מכח הספק דשמא יש ס' ודוקא לענין עיקר הביטול אם היה מב"מ אמרינן דעד שתאכל איסור דאורייתא בביטול תאכל אחר פסח דלגבי דאורייתא ל"צ ביטול אבל הכא דבטל דאיירי בא"מ ולגבי הספק דרבנן גם אחר פסח צריכים לידי ספק ולגבי דאורייתא ממילא עתה שרי ודו"ק היטב: