הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן פט
סימן פט[עריכה]
(סימן פ"ט ש"ך סק"ה) אם לא סילק ובירך אפי' כל היום ולזה הסכים המג"א (סימן קצ"ו ססק"ה):
(ס"א בהג"ה) אחר אכילת בשר לגבינה. אפשר דדייק בזה דלאחר אכילה הוא דמחמירין אבל אחר לעיסה בלא"ה יש מתירין לגמרי אין ממתינים שש שעות:
(סעיף ג' בהג"ה) ויש מצריכים נטילה. משמע בלא קנוח והדחה ומה דכתב הרמ"א שלא לאכול גבינה אחר תבשיל בשר היינו גבינה בעין אבל תבשיל של גבינה אחר תבשיל בשר מותר בנטילה לחוד אולם בת"ה כפי"מ דביאר המנ"י אות י' דעתו שם בתבשיל של בשר ואח"כ תבשיל של גבינה בעי' גם קנוח והדחה ובהיפוך תחילה של גבינה ואח"כ של בשר סגי בנטילה ובמנ"י שם אות י"א כתב בשם רש"ל ועתה נהגו איסור אפילו בתבשיל גבינה אחר תבשיל בשר וקשה להקל ולהתי' בפניהם בסילק ובירך עכ"ל:
(ש"ך סקי"ט) דהוי נ"ט בר נ"ט. לענ"ד י"ל דנ"מ אפי' בשלו חומץ דחריף בקערה של בשר דאין בו משום נ"ט בר נ"ט אפ"ה מותר לאכול גבינה אחריו:
(ט"ז סק"ו) ולדידן א"צ לזה. לא הבינותי הא קיי"ל סי' קכ"א דאסור לחתוך בסכין עובד כוכבים בלא נעיצה אפי' צונן וא"כ מ"ש סכין איסור ומ"ש סכין בשר לחתוך בו לחם אם לא מטעם נ"ט בר נ"ט וגם בזה יש לדון טובא דהא משמעות הפוסקים דבלא נעיצה נשאר הטוח על הסכין וא"כ נדבק על הלחם ולא מקרי נ"ט בר נ"ט גם אסור לעלות דגים בקערה בשר לאכול בכותח ע' ט"ז (סי' צ"ה סק"ד) ואמאי שרינן הכא לכתחלה לחתוך הלחם לאכלו בחלב וצ"ע: