הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן ע
סימן ע
[עריכה](סימן ע' ש"ך סק"ה) ונ"מ דאם נמלחו הדגים. בלא"ה נ"מ בפשוטו דאם דגים חמים מונחים על איסור קר דקיי"ל תתאה גבר ומהני קליפה. הדגים מותרים בלא קליפה שהקשקשים במקום קליפה:
(ש"ך סק"ו) שכן דעת רבותיו. אין מזה ראיה. דהם כיון דסוברים דמליחה מהני גם אדם שממקום אחר והא דדגים אסירי ע"כ משום דמסרך בדגים ביותר א"כ ממילא גם דגים טפילים אסורים אבל להטור דהיתר דמליחת ב' חתיכות משום איידי דיפלוט דם דידיה אבל דם דמעלמא לחוד אינו יוצא במליחה ודגים אסורים משום דקדמי ופלטי ואין בהם דם של עצמן א"כ י"ל דגים טפילים מותרים משום איידי דיפלוט עכ"פ להמחבר צדקו דברי הש"ך דהא המחבר בסעיף ו' פסק לעיקר דמהני מליחה לדם שממקום אחר ומוכח דגים מסרך ביותר גם טפילים אסורים:
(ט"ז סק"ח) ויש כאן ס' דאורייתא. זה תמוה דהא הוא דם שמלחו דליכא דאורייתא:
(בא"ד) הרי בהדיא כמ"ש לאיסור. בד"מ כאן הביא לדברי או"ה אלו וכתב עלה ואין נראה אלא כמו שכתבתי:
(ש"ך סק"כ) שלא במקום הפ"מ ובכנה"ג (סי' צ"א) בב"י אות ט"ז השיג דשם בסי' ק"ה לא נזכר תיבת מרובה. ודעת הרמ"א להקל אף בהפסד קצת:
(סעיף ה') ובולע מלחלוחית דם ובדיעבד צריך קליפה וכן הוא דעת החינוך מצוה קמ"ה וכתב שם דמ"מ לצלי מותר בלא קליפה:
(ש"ך סקכ"ד) הלכך סמכינן וכו' יש לעי' הא בלא"ה ג"כ מתירים היכי דהוי רק לחלוחית בעלמא כמ"ש הש"ך סקי"א דהא התם ליכא סניף שיטת ר"ת דמישריק דבדגים גם לר"ת לא משריק כיון דסריך:
(ט"ז סקט"ז) וצ"ל דאותו הרב אינו רבינו יונה לענ"ד אין ראיה כלל אלא דהר"ן ס"ל דל"א איידי דיפלוט ציר יפלוט דם מבואר בדבריו (דף ש' ע"א) בההיא דהניח בשר בתוך כלי שא"מ דתוך שיעור מליחה נהי דבלע דל"ש ביה איידי דטרוד כיון דמכבש תחתיו מ"מ אמרינן איידי דיפלוט אבל אחר שיצא דמו אסור דאיידי דיפלוט ציר ל"א אלא דבהניחו אצל חתיכה מלוחה אמרינן איידי דיפלוט ציר לא בלע מש"ה בהודח אחר מליחה דעתה אין טרוד לפלוט ובלע אין לו תקנה במליחה דהא ל"א איידי דיפלוט ציר יפלוט דם או אם כבר פלט צירו דאינו טרוד לפלוט אסור אבל לומר דנסתם נקבי הפליטה אינו הכרח ונ"מ בחתיכה שהודח אחר שיעור מליחה וחזרה ומלחה עם חתיכה אחרת שנמלחה להוציא דמה דמותרת דטרודה לפלוט ולא בלע:
(ש"ך סקל"ו) ועוד י"ל דהכא. ע' בת"ח (כלל ו' ד"ג וכ"ז ד"ב) וס"ל להש"ך דמ"ש הת"ח (כ"ז ד"ב) לחלק בין היכא דיש להציר מקום לזוב היינו דבאין מקום לזוב מיתסר מה שבתוך הציר מיד דחיישי' דפירש ממקום למקום ומ"מ לא הוי ממש ככלי שאינו מנוקב לאסור גם מה שלמעלה מהציר כיון דמונח ע"ג עצים כמ"ש בש"ך סק"מ אבל לענין כבוש כמבושל ס"ל להש"ך בתירוצו הא' דאין לחלק בכך וא"כ מדמצריך כאן נכבש יום שלם מוכח דאף דהוי כבוש מ"מ המלח מפליטו וא"כ היכא דליכא חשש פירש ממקום למקום דהיינו בחתיכה טפילה קודם שנמלחה שנפלה לציר אף בכשא"מ ושהה כדי שיתן על האור וירתיח מהני מליחה ועל זה כתב הש"ך אח"כ די"ל כיון דעכ"פ מוכח מדברי הת"ח דמיירי הכא ביש לציר מקום לזוב דהא מיירי הכא בנמלח ונפל תוך שיעור מליחה א"כ יש לחלק ג"כ לענין דין כבוש ולומר דמש"ה בעי' יום שלם דאין בזה דין כבישת ציר כיון דהוא כלי מנוקב ויש לציר מקום לזוב אבל באין מקום י"ל אף בחתיכה טפילה אף בשהה כדי שיתן על האור וירתיח אין לו תקנה במליחה דהוי כבוש גמור ולפ"ז אין ראיה דהרא"ש חולק אף דהרא"ש גבי נמלחה בכשא"מ אוסר רק מה שבתוך הציר ומדין כבוש ואעפ"כ אוסר בכבישת ציר דהיינו שהה כדי שירתיח דשאני התם דאין לציר מקום לזוב ודוק וכפי הנראה ס"ל להש"ך לעיקר כתירוצו הב' ולהחמיר ונ"מ גם לקולא באם חתיכה קודם הדחה הראשונה נפל לציר שאין לו מקום לזוב דלתירוצא קמא דהוי כבוש אלא דמ"מ יוצא במליחה בזה כיון דהדם בעין נבלע אין לו תקנה במליחה אבל לתירוצו הב' כה"ג לא מיקרי כבוש ודוק:
(בהג"ה) ומ"מ לצורך הפסד גדול. משמע דאחר פליטת כל צירו אסור גם בהפ"מ כל ההתיכה כמ"ש אח"כ מיהו מה שבתוך הציר נאסר מיד וקשה הא הרמ"א (סס"י ק"ה) כ' דבהפ"מ אף בדבר שיש בו סרך שמנונית אינו אוסר במליחה רק כ"ק (וראיתי שכן תמה בפמ"ג סימן ק"ה):
(ש"ך סקמ"ז) בבשר שלא נמלח כלל דזה שרי. ולפמ"ש הש"ך סקל"ו בתירוצו הב' יש נ"מ גם בלא נמלח כלל לענין אם שהה כדי שירתיח דבכלי מנוקב לא הוי כבוש ובכלי שאינו מנוקב הוי כבוש ואין לו תקנה במליחה:
(ש"ך סקמ"ט) אזיל מספיקא לחומרא. ולענ"ד י"ל בציר שבקרקע דליכא נ"מ אלא בנפל תוכו תוך שיעור מליחה. וכמ"ש הש"ך סקמ"ז וכן לפ"מ שכתבתי שם בגליון דנ"מ ג"כ בחתיכה טפילה ושהה כדי שירתיח דכיון דעדיין לא יצא החתיכה מידי דמה הוי כמו אתחזק איסורא. ואמרינן שמא קרקע הוי כשא"מ ולא מהני המליחה (וע' ש"ך סי' ס"ה סקל"ד דמוכח כן דזה מקרי חזקת איסור) משא"כ בספק ציר ספק מים דהנ"מ בנפל תוכה חתיכה שפלט כל דמה דהוי חזקת היתר ובאמת י"ל בחתיכה טפילה שלא נמלח ונפל לתוך מקום ספק ציר ספק מים ושהה כדי שירתיח וכן בנפל לתוכו תוך שיעור מליחה אסור מה שבתוך הציר ודוק:
(ש"ך סק"נ) בעי' שיהיו מרובין מהציר. במג"א (סי' תמ"ז סקל"ט) כתב ולא משמע כן דעת הרמ"א ונ"ל דהכל לפי ראות עיני המורה עכ"ל: