הגהות רבי עקיבא איגר/יורה דעה/סימן לו

סימן לו

(סימן ל"ו ט"ז סק"א) מרוח אחת. ולפמ"ש הש"ך סק"ח בטעמא דהאוסרים גם מב' רוחות טריפה:

(שם בנקה"כ סק"א) וכן נמצא בבדיקת האחרונים. וגם במה דהיקל הט"ז אם לא נקבו השיג בנקה"כ דבכל ענין טריפה לפי הטעם שכתב הש"ך בדעת המטריפים דהרוח נכנס בזה ויוצא בזה:

(סעיף ב' בהג"ה) אם נמצא בועה. וה"ה סירכא שלא כסדרן על מקום הגלד טריפה ולא מהני מיעוך פרמ"ג במשבצות זהב (סי' ל"ט סקי"ח) ואף סירכ' תלויי' נלע"ד דטריפה:

(שם) על מקום שנקלף. משמע דאתי לאורויי דאף אם נקלף העור העליון רק במקום א' ושם בועה דטריפה:

(ש"ך סק"ג) כתב בסמח"ב. ע' ט"ז לקמן (סי' ל"ז סק"ח):

(ש"ך סק"ה) וא"צ בדיקה. היינו דלא מהני בדיקה:

(ט"ז סק"ג) כמו שמנפח הבודק. משמע לכאורה דאפילו בנפחוה כדרכה מותר מדלא מוקי להרמ"א דמיירי בנפחוה כדרכה:

(ש"ך סק"ט) דמאחר שא"א בקיאין בבדיקה. אינו מובן. הא מה דקיי"ל שם לאסור למעלה מחציה היינו דדנין זה בכלל שיפולי ומדינא לא מהני בדיקה:

(בא"ד בסופו) בבדיקה. ומ"מ באגליד קיי"ל דבקיאים בבדיקה כמבואר בנקה"כ סק"ב:

(סעיף ה') שנעשה אחר שחיטה. ובעוף אם שמט הגף בפנינו אחר שחיטה. יש לתלות דמזה נקבה הריאה. אבל בנשבר הגף אפילו סמוך להגוף י"ל דאין להקל. תפארת למשה לקמן (סי' נ"ג):

(שם בהג"ה) סביב הצלעות. ויש לעיין לכתחלה בצלעות. תב"ש:

(סעיף ה') או אחר שחיטה כשירה. ואפילו הנקב עגול ופתוח. אבל בהושחר וכדומה מה דלא תלי' בטבח א"א לתלות ג"כ במורנא. וע' בתשו' בעי חיי להכנה"ג (סי' ל"ג):

(סעיף ז' בהג"ה) הפסד מרובה. אבל בצלולים גם שלא במקום הפ"מ סומכים על בדיקת הסמפונות. ע' ש"ך (רסי' ל"ז) (סעיף ח' בהג"ה):

ככף פשוטה. ואם מכה כנגדה בדופן טריפה תשו' ב"ח. אם החסרון מעבר לעבר ונקרם העור בתוכו ע' לקמן סי' מ"ג בט"ז סק"ב ובנקה"כ שם:

(ט"ז סקי"ד) נלע"ד דיותר מרביעית. ע' בר"ן בפרק אלמנה ניזונית (דף קכ"ג) וע' בתשו' מהרי"ט (ח"ב חיו"ד סימן ל"א):

(סעיף י"ג בהג"ה) ונראה השרטוט. מדינא לא מטריף רק בנפרך בציפורן אלא משום דאין אנו בקיאים מחמירים בנראה השרטוט בתוכה. פר"ח (סי' מ"א סק"ג):

(ש"ך סקכ"ט) הוי כחסרה האונה. ואפי' ברובא דטריפה. אף אם המיעוט הנשאר הוא כטרפא דאסא:

(שם סקל"ד) אז נראה דמהני בדיקה. במשבצות זהב לקמן (סי' נ"ג סק"ו) [כתב] דבעוף אין להקל כלל בבדיקה אף בהפ"מ: