הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן שטז

סימן שטז

[שו"ע] עד סוף זמנו. נ"ב עיין שו"ת מקור ברוך סי' ס"א:

[שו"ע] אם לא תרצו לעמוד בו צא. נ"ב משמע דאין לבעה"ב דין מצרנות. עיין לעיל סי' קע"ג /קע"ה/ ס' מ"ז בהגה. ויש לדחות דנ"מ שרוצה להשכיר לאחר או לקטן גם למ"ש הנ"י דגם דעת הרמב"ם כר"ת דבית אין בו דין מצרנות:

[שו"ע] והריני פוטר אותך. נ"ב דוקא בכה"ג א"י המשכיר לחזור בו שיחזיק השוכר בבית ויתן השכירות אבל באומר סתם צא מביתי לא נגמר עד שיחזיר השוכר ויקנה להמשכיר. עיין שו"ת מהרי"ט סי' פ"ט:

[הגה] מי שנתן בית לאחד. נ"ב בשו"ת הרשב"א כתב רק מי שנתן ועיין תשובת משאת משה סי' ס"ז מה שתירץ על קושית הסמ"ע סק"ד ולפי חילוקו הדין דהכא דוקא בנותן ולא בהשכיר ומכר. וכן ההיא דלקמן ס"ב דוקא ב' ששכרו אבל לא בירשו או קבלו מתנה עיי"ש ועיין במהרי"ו סי' י' ועיין תשובת הראנ"ח ח"א סי' פ"ח:

[ש"ך אות א] רשד"ם סי' תט"ו. נ"ב והובא בתשו' משאת משה ס"ז דאם כבר השכיר לאחר שכירתו קיים לכן אם אית בי' רווחא להשוכר להשכירו ביותר רשות בידו להשכירו לכתחילה ולא שייך בזה למה תטרח וכו' והיכי דהשכיר לבני בית מרובים ונטל שכר יותר המותר לבעלים כמ"ש בהג' ש"ע לקמן סי' שס"ג ס"י בשם הנ"י: