הגהות רבי עקיבא איגר/חושן משפט/סימן שג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

סימן שג[עריכה]

[שו"ע] שומר שכר. נ"ב נאמן הקהל אם הוי ש"ש עיין לעיל סי' ע"ב ס"ה ובש"ך שם ס"ק ל"ד. שמש הקהל הוי ש"ח עיין שו"ת בעי חיי להרב כנה"ג ח"מ ח"א סי' ריו:

[שו"ע] וי"א שאפי' שמר כראוי. נ"ב יש בזה ג' שיטות דעת תוס' פ"ג דבב"מ דאונס גמור כגון שנתנה במחילת קרקע או שתקפתו חולה שינה אף ש"ש פטור ואין בין ש"ש לש"ח אלא בנעל בפניו שיכול לעמוד ברוח מצויי' ולא בפני כל רוח. וכן בעל בעידנא דעיילי אינשי בזה ש"ש חייב דהוי קצת פשיעה אבל אונס גמור פטור לגמרי. ודעת הנ"י וכן הובא ברי"ו נ"ל בשם רמב"ן לחלק דהניחו בקרקע חייב אבל תקפתו חולי פטור דבאותו שעה אינו מחויב כלל לשמור ודעת הרשב"א והרא"ש והטור וכן דעת תוס' פרק הכונס דחייב בכל האונס אא"כ שהאונס בגוף החפץ ששללו לסטים מזויי' אבל באונס בגופו של שומר שתקפתו חולי וכדומה חייב:

[שו"ע] לא הי' יכול להציל חייב בגנו"א. נ"ב ש"ש התנה להיות פטור מגנו"א. מ"מ אם נגנב ממנו מפסיד שכרו שו"ת מהר"א ששון סי' ע"ז והעתיקו הש"ך לקמן סי' ש"ה סק"ב:

[ש"ך אות ד] והעיקר כהפוסקים. נ"ב עיין תשובת פרח שושן חח"מ כלל א' סי' א' וסי' ב':

[ש"ך בא"ד] סי' תנ"ט. נ"ב וסי' קלד:

[ש"ך אות ה] עוי"ש. נ"ב ועיין בב"י סס"י של"ב בשם רבינו ירוחם:

[ש"ך אות ח] ומיהו אף ש"ח. נ"ב לכאורה י"ל דמאותו שעה ואילך נעשה ש"ש משום פרוטה דר"י דהוי עוסק במצוה במה שקדם בשכר להציל הבהמה והיינו לדעת הרשב"א דמשום פרוטה א' מקרי ש"ש. אבל לדעת תוס' דשומר אבידה דהוי ש"ש משום שטיחה וניעור זהו ל"ש הכא. ולפמ"ש הריטב"א הובא בשיטה מקובצת בב"מ דף פב ובסוף הספר הוא דף קמה ע"ג הכא לא הוי ש"ש. אמנם בחי' הריטב"א ספ"ו דשבועות כ' בדרך אחר ולדבריו י"ל דהכא הוי ש"ש ודו"ק:

[שו"ע] לומר נטרפה. נ"ב לפי"ז בליכא מגו כגון בפקדון בפנינו או שהוזלה והוא טוען שהציל בעת היוקר כפי דמיהן של יוקר א"נ ומ"מ אפשר דזהו דוקא אם א"י כלל שהציל בשכר אבל אם ידוע שהציל בשכר וא"י כמה הוציא יש לומר כיון שהוציא ברשות לטובת חבירו נאמן בשבועה בלא מגו כדין מוציא הוצאות על נכסי אשתו וככל מוציא ברשות ועיין שו"ת מהרי"ט חח"מ סי' פ"ג:

[שו"ע] ובא זאב. נ"ב צ"ל ובאו זאבים:

[הגה] בעת שאין דרך. נ"ב אבל אם נכנס בשעה שדרך לכנס אם א"י להציל פטור. דהוי תחלתו בגנו"א וסופו באונס תוס':